בקרוב יצוין יום השואה הבינלאומי, לפניו יתקיים טקס בסימן 'זכרון השואה בעולם הערבי' בהובלת עמותת ישראלי'ז וארגון מימונא. על הפעילות להטמעת זכר השואה בעולם הערבי שוחחנו עם מנכ"ל עמותת ישראלי'ז, אייל בירם.
"מאז הסכמי אברהם אנחנו פועלים כדי לייצר קשרים להיכרות מעמיקה יותר בעולם הערבי עם מדינת ישראל", הוא אומר ומזכיר את החינוך בעולם הערבי לשנאתה של מדינת ישראל המלווה אותה מאז יום הקמתה, ובהקשר זה מוביל ערוץ אל ג'זירה. במציאות הזו ולנוכח הסכמי אברהם מגלות מדינות כמו בחריין ומרוקו עניין בהיסטוריה של העם היהודי.
על מנת לקדם את ההיכרות הזו הקים ארגונו של בירם פלטפורמה המזמינה לישראל צעירים ממגוון הקשת בעולם הערבי להיכרות ומפגשים בישראל. "אחד הדברים המעניינים אותם הוא זכר השואה כדי להבין את הצורך שלנו במדינה משלנו", הוא אומר ומציין כי אכן כצפוי הסוגיה הפלשתינית מעסיקה את האורחים בהיבט זה של הכורח הישראלי בהקמת מדינה, "אבל הסיפור של מדינת ישראל הוא גדול יותר ולחלק מהם לא הייתה היכרות עם התלאות שהעם היהודי עבר במאה השנים האחרונות והשואה היא הכוויה החזקה ביותר שחווינו והיא חלק מהיסטוריה ארוכה וקשה של אנטישמיות שכדי להבין אותה צריך ללמוד את הפרק של השואה.
בירם מזכיר בדבריו כי "במרוקו המלך פעל במהלך השואה לשמירת היהודים ולא סוד שהנאצים השתלטו על צפון אפריקה והיהודים שם היו בסכנה. אנחנו מכניסים לתודעה סיפורים שהיו אבל לא מספיק ידועים כמו סיפוריהם של חסידי אומות העולם. אנחנו מנסים להפוך את הסיפור לרלוונטי עם דוברים שמספרים ממקור ראשון ורבים מהם אפילו לא יהודים אלא מוסלמים שמספרים על זיכרון השואה".
בדבריו הזכיר בירם את בחריין ומרוקו ואנחנו שואלים על הפער בהיכרות של שתי המדינות עם העולם היהודי, שכן בעוד הנוכחות היהודית משמעותית מאוד במרוקו ובעברה, בבחריין הקהילה זעירה והנוכחות כמעט ובלתי מורגשת ובלתי קיימת. על כך הוא משיב ומציין כי על אף הפער הזה ההתעניינות בישראל ובעברו של העם היהודי קיימת גם בבחריין שכן צעירי בחריין לומדים באקדמיה האירופית ושם הם נחשפים לסיפורה של השואה ומבינים שמדובר בפרק משמעותי מאוד בתודעה הישראלית, והם מבקשים להתוודע אליו.
שאלנו את בירם אם סיפור השואה המובא בפני ציבור מוסלמי שונה מכפי שהוא מובא לציבור אחר, והוא משיב: "אנחנו מנסים להיות כמה שיותר קרובים למציאות. גם אם אין יכולת להביא ניצולי שואה שידברו איתם, בוודאי בערבית, אנחנו משתפים פעולה עם יד ושם ועם ארגונים נוספים שמביאים את הדוברים שלהם ודמויות מקצועיות מכל הקשת כדי להבין מה המציאות שחוו היהודים בשואה".
האם גם סיפור מעורבותו של המופתי בשואה מובא לידיעת הצעירים המוסלמים או שהוא מוסתר כדי למנוע נוגדנים? "את ההיסטוריה אי אפשר לשנות", אומר בירם. "המופתי היה תומך גדול של המפלגה הנאצית". עם זאת הוא מציין שהיעד הוא להביא את האורחים המוסלמים להיכרות עם האופן בו חיו יהודים בתקופת השואה, את המצוקות והרדיפות ומתוך כך להגיע להבנה הצורך הישראלי במדינה ובהגנה עליה.
לשאלתנו אם אין מקום לספר את סיפורו של המופתי לצעירים המוסלמיים כפי שסיפור הפושעים הנאצים מסופר לנכדיהם וניניהם ומתוך כך נוצר שיח בעל מעורבות אישית, הוא משיב ומציין כי הצעירים שמגיעים ממדינות ערב אינם רואים את עצמם כמזוהים עם דרכו של המופתי ועל כן אין מקום להציג בפניהם את הדברים כפי שהם מוצגים לצאצאיהם של פושעים נאציים. "הם לא רואים את עצמם כפלשתינים או כמי שמזוהים עם המופתי. הם לא היו חלק מהדבר הזה. יש להם חוסר מודעות עם מה שקרה כאן. המופתי הוא עבורם לא דבר מוכר ואנחנו לא עוסקים בשאלת היחס בארץ ישראל וכיצד המופתי ואנשיו סייעו לנאצים".
באירוע הזיכרון, שיתקיים בערב יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, צפויים להשתתף מאות לבד מעשרות אלפים העתידים לצפות באירוע באופן וירטואלי. בירם מזמין את הציבור הרחב להצטרף לשידור באתר ארגונו ומציין כי רבים מהצעירים המוסלמים המשתתפים באירועים מסוג זה מקבלים לא מעט ביקורת ולעיתים גם איומים בארצות מוצאם. הם נדרשים להסיר תמונות שהעלו מהביקור בישראל, לעזוב את ישראל וכיוצא באלה.