פספסנו אותו
פספסנו אותוצילום: ISTOCK

כובב השביט שהתגלה לפני כשנה התקרב אלינו ביומיים האחרונים באופן שניתן היה לצפות בו ללא אמצעי עזר, אך מזג האוויר מנע מאיתנו את המראה הנדיר שהתרחש יחד עם שבוע החלל הישראלי. על התופעה וההקשר הדתי שלה שוחחנו עם הפרופ' נח דנא-פיקארד, מתמטיקאי וראש הקתדרה לתורה ומדע במרכז אקדמי לב.

"כשיכולים לראות כוכב שביט רואים ראש עגול ושני זנבות. אחד ארוך מאוד ואחד דהוי יותר כי הם תוצאה של שתי תופעות פיזיקאליות שונות", אומר פרופ' דנא-פיקארד המציין כי את הכוכב ניתן היה לראות בטלסקופים בשבועות האחרונים אך בעין בלתי מזויינת ניתן היה לראות אותו רק ביומיים האחרונים, אך כאמור בשל העננות לא ניתן היה לצפות בו.

"לפי פרסומים, הפעם האחרונה שהכוכב היה כאן הייתה לפני חמישים אלף שנה", הוא אומר ומסביר כי כיום היכולות הטכנולוגיות מאפשרות לנתח תנועה של כל גרם שמים ולשחזר את מהלכיו אחורנית ובכך להגיע להערכה די מדויקת באשר לפעם הקודמת בה הגיע אלינו כוכב כזה או אחר. בדבריו משווה דנא-פיקארד את הדברים ליכולת הטכנולוגית להתריע על טיל שיוצא מנקודה מסוימת תוך מדידות מדוקדקות של שברירי שניות וכיווני תנועה.

על קביעה זו ששולחת אותנו חמישים אלף שנה אחורנית שאלנו את פרופ' דנא-פיקארד אם כיום כאשר הוא משוחח על כך עם רבנים ואנשים שומרי מצוות, עדיין עולות השאלות סביב התאריכים שאינם תואמים לכאורה את מועד בריאת העולם על פי התורה. על כך הוא משיב כי אכן לסוגיה ניתנו כבר בעבר מספר מענים. "כשמדברים עם מי שמבינים בתחום הם לא חושבים על סתירות. הרב צבי יהודה אמר שמי שחושב שיש סתירות בין התורה למדע לא למד מספיק תורה או לא למד מספיק מדע".

בדבריו הוא מזכיר מספר גישות שמשיבות על הסוגיה. האחת היא זו הסבורה כי העולם אכן נברא לפני מיליוני שנים ובהיסטוריה שלו כרוכים הדינוזאורים, הממותות והמאובנים, אך התורה אינה מתייחסת להיסטוריה הקדומה הזו אלא מתמקדת באלפי השנים שבהם קים האדם במובן התורני.

תפיסה אחרת סבורה כי העולם נברא לפני כ-6000 שנה כשבתוכו העדויות על על היסטוריה קדומה יותר. תפיסה זו, הננקטת בידי תלמידי חכמים רבים, מעלה שאלות שכן לא ברור מדוע נחוצים ממצאים קדומים שכאלה בהיבט רוחני או מעשי כלשהו. תפיסה אחרת שפרופ' דנא-פיקארד מזדהה איתה מחלקת את הזמן למספר רבדים: "הכול תלוי באיך מסתכלים על העולם", הוא אומר ומסביר כי על פי תפיסה זו לפי עולם העשייה 16 מיליון שנה, לפי עולם היצירה יש כ-6000 שנה, לפי עולם הבריאה העולם נברא עכשיו ולפי עולם האצילות אין זמן כלל.

עוד שוחחנו עם דנא-פיקארד על הציווי התלמודי לעסוק בחקר גרמי השמים כחלק מחקר עולמו של הקב"ה. זאת כפי שמי שביכולתו לעסוק ברפואה חייב לעסוק בכך והדבר נחשב עבורו למצווה המחייבת מאמץ כדי לבצעה. בדבריו הוא מזכיר תלמידי חכמים מובילים לאורך הדורות שחייבו לימוד מתמטיקה ואסטרונומיה מאותם טעמים, ומי שמתקשה ללמוד נושאים אלה בשל קוצר זמן ויכולת מחויב לפחות להתעניין בהם.

ובחזרה לכוכב השביט שביקר באזורינו, עליו אומר פרופ' דנא-פיקארד כי אין למסלולו השפעה ישירה על חיינו בהיבטים של אקלים וכיוצא באלה, אך מדובר בגרם שמים שחקר שלו וניתוח ממצאים ממנו מאפשר לאסוף מידע רב על ההיסטוריה של היקום. בשם מטרה זו מושקעים סכומי עתק על מנת לשלוח רכבי חלל עם מעבדות כדי לבצע חקר על כוכבי שביט וכדי להביא לכדור הארץ ממצאים מאדמת הכוכבים. בכך, הוא אומר, נאסף מידע המלמד על היווצרות מערכת השמש והפלנטה שלנו, מידע המקרב אותנו לפתרון תעלומת המים הרבים שנמצאים בכדור הארץ, מה שמאוד נדיר לעומת כוכבים אחרים, וסוגיות נוספות