הפגנה בתל אביב נגד רפורמת לוין
הפגנה בתל אביב נגד רפורמת לויןצילום: Gili Yaari /Flash90

אחרי שהשמאל ספג נוק אאוט דמוקרטי בקלפי, ובאין באמתחתו רעיון מסדר גדול, הרפורמות המתוכננות במערכת המשפט מתבררות והולכות כראשית צמיחת גאולתו הרעיונית: הצלת הדמוקרטיה מפני 'ההפיכה המשטרית'.

מסגורן הזדוני של הרפורמות המשפטיות כ'הפיכה משטרית' שתביא להתאבדותה הכלכלית של המדינה, חסר שחר ולא נועד אלא ליצוק ממשות מדוּמה לזעקת הקוזאק הנגזל. זעקה המגובה בטרור תודעתי, שזורעים לפיד ושות' בקרב הציבור ושזרעיו הבשילו תוך זמן קצר לאיומים קונקרטיים על חייו של ראש הממשלה.

וכאילו לא די באוויר הרווי באדי דלק השנאה העולים מידי מוצ"ש בכיכרות הארץ ובכיכרות הטוויטר, ניצב אתמול, ראש האופוזיציה בכנסת, לציון יום חגה ה-74, ונשא לכבודה נאום אכזרי וציני שכל כולו המרדה ואיום. בנאום המזעזע את סיפי הנפש של כל יהודי המחובר לשורשיו התנ"כיים, איים לפיד בקור רוח מקפיא לפלג מחדש את עם ישראל, במידה ותנאי האופוזיציה לא ייענו.

גיטה חזני מלכיאור
גיטה חזני מלכיאורצילום: מאיה אושרי משל

לפיד של אחרי הבחירות הוא אדם מובס, פוליטית ורעיונית ונהג אמש בנאומו כמי שאין לו מה להפסיד. בין שהיה מודע לעובדה שהטקסט שהקריא מתוך ספר מלכים א', י"ב, הוא טקסט המרדה, בין שלא היה מודע, המיט על עצמו קלון שיתקשה למחות. אוי לו לרועה החפץ להירשם בדפי ההיסטוריה כחתום על מרד ופילוג צאן מרעיתו לשני מחנות.

מנהיג שמאיים בפילוג העם לשניים לא ראוי להנהיג אף אחד משני חלקיו. אלא שלא רק שדבריו של לפיד חושפים טפח מהרהורי לבו, נראה שהם מכסים טפחיים על משיח השקר, העומד מאחורי הגאולה הרעיונית של מחנה השמאל. זהותו של משיח השקר עלתה לאחרונה לא מעט בתקשורת - הקרן לישראל החדשה, ולא הקרן החדשה לישראל, כפי שהיא מתאמצת להסוות את שמה האמיתי. הקרן, כפי שחשף לאחרונה עקיבא ביגמן, היא הגוף המרכזי העומד מאחורי הפגנות השמאל וקמפיין 'המהפכה המשטרית'.

ראשית, מעט היסטוריה: הקרן קמה ב-1979 בעקבות המהפך השלטוני ב-1977, במטרה לבלום את הימין שעלה והשתלט לכאורה על מוקדי השלטון. המהירות בה פיצחו מייסדי הקרן את סוד השליטה האמיתית על סדר היום הפוליטי והתקשורתי, למרות 'המהפך' השלטוני, ראוי להערצה. מייסדי הקרן הבינו מהר מאוד שהכוח והעוצמה לשלוט על הערכים והאמונות של הציבור, ועל קביעת סדר היום התקשורתי והפוליטי, נתונים בידי ארגונים אזרחיים חוץ-פרלמנטריים. ייתכן שאת השראתם שאבו מייסדי הקרן מהצלחת הקמפיין הציבורי הסוחף של תנועת גוש אמונים, שקמה באותן שנים כתנועה חוץ-פרלמנטרית, יזמית נועזת, שגייסה תמיכה ציבורית רחבה חסרת תקדים במפעל ההתיישבות, לרבות מקרב תנועת העבודה למרות התנגדות ממשלת מפא"י.

אולם בעוד שתנועת גוש אמונים פעלה ללא משאבים כלכליים, וזכתה לאמון העם, הרי שהקרן שבסיסה בניו-יורק, ומחזיקה משרדים בישראל וברחבי העולם, נהנית מעוצמה כלכלית, הנשענת על תקציב שנתי הנאמד בכ-30 מילון דולר שמקורם בקרנות זרות, תורמים פרטיים וממשלות ברחבי העולם.

הקרן לא זוכה לאמון העם ולמעשה קיימת סתירה קיצונית בין והערכים בשמם היא פועלת, מספר הארגונים האזרחיים שהיא מפעילה ומממנת (למעלה מ- 200), היקף פעילותם, ומידת השפעתם, לבין השקפות העולם של רוב הציבור ועמדותיו בסוגיות ליבה לאומיות הנוגעות לזהותה היהודית-ציונית של המדינה. הקרן שקמה מתחת לאפן של ממשלות הימין, פעלה בחריצות, בהתמדה, בתחכום ובשיטתיות למחוק את זהותה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.

מי שעוקב אחר ההפגנות המתוקשרות בסופי השבוע, עשוי, בצדק, להתפעל מן הארגון המופתי שלהן, מן התיאום והסנכרון בין הארגונים, מן הרמה הגבוהה של התכנון והביצוע, ושל השליטה על ניהול השטח והזמן. הקרן לישראל החדשה, פועלת כמו צבא עם פיקוד עליון ומַטֵּה, האחראי להגדרת המטרות והיעדים, לתכנון האסטרטגי, לבנין הכוח הארגוני ואמצעי הלחימה. גולת ההצלחה האסטרטגית של הקרן וארגוניה מקופלת ברישות ובארגון מערך כלל הכוחות למארג כולל של כוח-אזרחי יעיל עצום, הפועל בסינרגיה בזירת קובעי המדיניות, החקיקה, התקשורת, ועוד.

האקטיביזם החברתי של הקרן מתבסס על הקמת ארגונים יהודים וערבים, הכשרה מקצועית, קידום מאבקים ציבוריים וקמפיינים תקשורתיים מתוחכמים המתבססים על הנדסת תודעה המשפיעה על הציבור ועל קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות, ואף על התקשורת, המהווה בת ברית גלויה וסמויה כאחת. דוגמא חלקית לארגוני הקרן: אמנסטי אינטרנשיונל, בצלם, הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, עדאלה, שוברים שתיקה, קואליציית נשים לשלום, קרן אברהם, רופאים לזכויות אדם, המרכז לתכנון ערבי, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, המרכז הרפורמי לדת ומדינה ועוד כמאתיים ארגונים. ארגונים אלה זוכים למענקים מן הקרן בסדרי גודל של מיליוני דולרים בכל שנה, וחלק ניכר מהם מעורבים ב-BDS.

ארגונים אלה קמו בתקופות ששלטו בישראל ממשלות שפורמלית הוגדרו כממשלות-ימין אך בפועל, היו שבויות בידי המונופול האזרחי של הקרן החדשה שארגוניה סיכלו בהצלחה חלק גדול ממדיניותן של הממשלות, בתמיכה שיירה או עקיפה של בג"צ. מאבקים אלה כללו פגיעה בסמלים, ערכים ורעיונות יהודיים-לאומיים כגון- הפיכת ישראל ממדינה יהודית למדינת 'כל אזרחיה' משוללת סממנים יהודיים, הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, הבניה הבלתי חוקית בחברה הערבית, חיזוק ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל, הסדרת ההתיישבות ביו"ש, הדגל, ההמנון הלאומי, השפה העברית, אופיו היהודי של המרחב הציבורי, וכן פגיעה במוסדות מדינתיים-לאומיים המסמלים את אופיה היהודי והציוני של מדינת ישראל כגון- צה"ל, משטרת ישראל, מוסדות הגיור והכַָּשְרוּת ועוד.

קמפיין ההפיכה המשטרית הוא פרוייקט הדגל התורן של הנדסת התודעה הלאומית מבית היוצר של הקרן לישראל החדשה. מדובר בקמפיין המסוכן והאלים ביותר שיצא תחת ידיה מאז קמה ב-1979, שכן הקרן השכילה להבין כי הרפורמות המשפטיות שהממשלה מקדמת הן למעשה השלמה מאוחרת של המהפך השלטוני שהחל ב-77'. השלמת המהפך השלטוני מהווה איום אמיתי על פירות ההשקעה הכלכלית ועל עשרות שנים של עבודה מאומצת מצד ארגוני הקרן. לכן, כדי להציל את פירות ההשקעה, חותר קמפיין ההפיכה המשטרית לחולל מרד אזרחי ומלחמת אחים בין היהודים, מתוך תקוה שתביא, כפי שקרה לא אחת בהיסטוריה העולמית של מלחמות אזרחים, להפיכה משטרית, ולהקמה של ישראל חדשה- מדינה ישראלית אזרחית ומדינה פלסטינית. ויש להודות באומץ על האמת, שאנחנו לא כפסע ממלחמת אחים. אנחנו פסע ראשון בתוכה. יעיד על כך נאום המרד של לפיד, שפעל בשירות הקמפיין של הקרן החדשה, בין במודע, בין שלא.

קמפיין המהפכה המשטרית שנועד לקדם מלחמת אחים יהודית, מוכיח, ללא ספק, כי הקרן החדשה מסכנת את קיומה הפיסי והרוחני של מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, ועל-כן הגיעה העת לבלום את פעילותה בישראל. עם זאת, נראה שארגוני הימין בחברה האזרחית מגיבים לקמפיין האגרסיבי הממומן בעשרות מיליוני שקלים, לאט מידי, מעט מידי ובהיסוס. לארגוני הימין, שאינם נהנים מתשתית כלכלית מסועפת, קושי אובייקטיבי לקדם תכנית פעולה יעילה לבלימת קמפיין ההפיכה המשטרית ולמאבק בו. ובכל-זאת, ארגוני הימין חייבים לנקוט בשורה של צעדים דחופים, ללא השתהות נוספת:

הצעד הראשון, תובע מעבר מיָדי ממגננה להתקפה ויוזמה, באמצעות קמפיין ציבורי בישראל ובעולם, המבוסס על שחקנים בכירים מקומיים ובינלאומיים מתחומי הכלכלה ושוק ההון, התקשורת, הדיפלומטיה, המשפט, החברה ועוד. הקמפיין יְגַבֶּה את הממשלה, את הרפורמות ואת ההכרעה הדמוקרטית.

הצעד השני דורש הקמת קרן יהודית-ציונית שתפעל כמקבילה לקרן לישראל החדשה. הקרן היהודית-ציונית תיזום ותתכנן את הקמפיינים הנחוצים, ולבסוף תנצח על התיאום והסנכרון בין הארגונים שיובילו את הקמפיינים. הצעד השלישי, נמצא תחת אחריות הקואליציה ודורש לקדם רגולציה שתסדיר את קווי המדיניות הבסיסיים המחייבים את הקרן לישראל החדשה, כדי שזו תוכל להמשיך לפעול בישראל. לא מתקבל על הדעת שישות זרה, שאיננה רשומה בישראל, מעניקה מעטפת אידיאולוגית, כלכלית ותפעולית ל- 200 ארגונים ויותר הפועלים בישראל, ובעלת מוטת השפעה חסרת תקדים ורֵעַ על חוסנה הלאומי של המדינה, על דמותה ואופיה, תהיה פטורה ממתן דין וחשבון למדינה ולציבור הישראלי. פעילותו של ארגון כזה חייבת להיות מוסדרת ומפוקחת לפי קריטריונים המגנים על האינטרסים הלאומיים של המדינה.

ולבסוף, לא יהיה מופרך לטעון שהמשך קיומו של שלטון הימין בפרט, ושל מדינת ישראל כמדינה יהודית בפרט, תלויים בקיומה של חברה אזרחית משגשגת בארגוני ימין, המחויבים לקידום תודעה יהודית-ציונית, לחיזוק הרוח היהודית-ציונית של העם, ולהגברת הלכידות הפנימית והחוסן הלאומי. ישראל ניצבת בפני אחד הצמתים ההיסטוריים הקשים והמכריעים לגורלה בעת החדשה. לחברה האזרחית, אחריות ותפקיד קריטיים בקביעת גורל המדינה לשבט אויבינו החותרים לכלותנו במלחמות אחים, מרד בשלטון ושאר חולות רעות או לחסד ייחודנו וייעודנו. לפיכך, השורות הללו הן בבחינת צו 8 לקהיליה העסקית שזהותה היהודית-ציונית של ישראל יקרה לליבה ולאמונתה, להתגייס ולהקים את הקרן היהודית-ציונית וארגוניה, ולהביא לניצחון היסטורי של המחנה הלאומי במאבק על דמותה של מדינת ישראל, לא רק בקלפי אלא גם בזירה האזרחית.