פרופ' טליה איינהורן שנכחה בכל דיוני ועדת החוקה של הכנסת סביב רפורמת לוין קובעת בראיון לערוץ 7 כי הדיונים מתנהלים באופן רציני למדי.
"אני תומכת מאוד ברפורמה, אבל הגיעו מומחים משני הצדדים, דיברו אנשים בעד ונגד והציעו הצעות שונות לגבי הרפורמה", אומרת איינהורן הסבורה כי "הרפורמה תהיה טובה מאוד למדינת ישראל, למרות כל מה שאומרים נגדה באופוזיציה. אני משוכנעת שכל ממשלה עתידית תאמץ אותה ולא תשנה מפני שהשלב הראשון של הרפורמה הוא שיביא משילות ורק כך ניתן יהיה להתגבר על בעיית הטרור, להרחיק מסתננים וכו'".
"הרי אם מסתכלים על החוקים שבית המשפט פסל עד היום, מדובר בחוקים שהיו בלב המחלוקת הציבורית, כמו למשל הניסיונות להרחיק את המסתננים, העיסוק בחוק האזרחות כשהוא שלח את הכנסת לתקן את החוק כדי לאפשר איחוד משפחות לא רק של יהודים. צריך להבין שאם המדינה לא תהיה יהודית היא גם לא תהיה דמוקרטית ולא יהיה לנו חלום הדורות. כדי שזה יקרה צריך לעבור את משוכת הרפורמה שתגביל מאוד את כוחו של בית המשפט לבטל חוקים, כי באין חוקה אין דרך רצינית לבית המשפט לבטל, לכן הדרישה מבית המשפט היא שלא לבטל חוקי יסוד, כי גם בזה הם התחילו לעסוק", אומרת איינהורן.
עוד היא מעירה כי אם יש כוונה לפסול חוק הרי שעל כל 15 השופטים להתכנס לשם כך "ולא כמו שהיום, שאפילו רוב של שניים מול אחד יכול לבטל חוק ואפילו בית משפט לשום יכול לבטל חוק".
על טענות האופוזיציה בהפגנותיה על הפיכה משטרית, אומרת פרופ' איינהורן כי "ניתן לקרוא לזה הפיכה משטרית רק אם יוצאים מהנחה שהמשטר הקיים הוא בג"צוקרטיה. כחוקרת השוואתית אני יכולה לומר שהרפורמה, כולל דרך מינוי השופטים, תקרב אותנו למצב בדמוקרטיות מערביות מתוקנות. בשום מקום בדמוקרטיות המתוקנות השופטים אפילו אינם משתתפים בהליך מינוי השופטים, אל הדבר בידי הפוליטיקאים ואת עצמאות בית המשפט מבטיחים בכך שממנים שופט שיישב בדין עד גיל 70 ממילא מהרגע שמינית אותו הוא לא תלוי בך".
לדבריה "המציאות שבה בית המשפט הוא שמכתיב את המינויים במידה רבה, התוצאה של זה היא שהמערכת מפחדת למותח ביקורת על פסקי דין וזו בעיה בדמוקרטיה". עוד היא קובעת כי נכון מאוד להוציא את לשכת עורכי הדין מהליך מינוי השופטים וזאת ממספר טעמים:
"טעם אחד הוא שגם אם נציגי הלשכה בוועדה אינם מופיעים בפני השופטים משרדיהם וחבריהם כן מופיעים. טעם שני הוא שפחות מרבע מעורכי הדין משתתפים בהצבעות למוסדות הלשכה, כך שיו"ר הלשכה אינו מייצג את עורכי הדין. טעם שלישי הוא שכאשר אנחנו ממנים את השופטים הם עוסקים בכל תחום שנוגע לכולנו ולא רק בשאלות המשפטיות, ולכן חשוב מאוד שיהיו אלה מי שסומכים עליהם ואני סומכת על נבחרי הציבור כי אני מאמינה שנבחרי הציבור רוצים גם הם מערכת משפט טובה וככל שהם ימנו שופטים טובים יגדל גם האמון בהם וגם במערכת המשפט".
איינהורן מציינת כי הרפורמה מותירה עדיין בידי השופטים סמכות מסוימת לפסול חוקים, "אם באמת יהיה חוק נורא מם הסתם כל 15 השופטים יפסלו אותו. ככל שיהיה גיוון בבית המשפט העליון יהיה טוב ואכן נראה גיוון כזה".
באשר לשאלת הנכונות של שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה לקיים שיח ומו"מ עם האופוזיציה, אומרת פרופ' איינהורן כי כמי שישבה בכל דיוני הוועדה היא "יכולה לומר שחברי האופוזיציה לא הניחו נייר מטעמם, אפילו לא אחד. הם אומרים שהם לא רוצים להידבר בכנסת, אבל הכנסת היא המקום. אין מקום לקיים את הדיון בחדרים סגורים, גם לא בבית הנשיא. הרי כל מה שאנחנו רוצים להגיע אליו היא מערכת שקופה. היום, בגלל היעדר השקיפות יש לנו בעיה קשה, ואגב, לראשונה יהיה מובטח שבוועדה לבחירת שופטים יהיה מקום לאופוזיציה, מה שלא היה עד היום".
את דבריה חותמת איינהורן בהמלצה חמה לקריאת ספרו האחרון של חבר הכנסת שמחה רוטמן על הצורך בבחירת שופטים על ידי נבחרי הציבור. ,יש ביקורת על המצב הקיים, קיראו את הספר ותבינו את הקשיים והחולאים של המערכת היום ותבינו עד כמה חשוב לתקן אותה כדי שנהיה כמו המתוקנות במדינות".