שר המשפטים יריב לוין מגיב הערב (ראשון) לנאומו של נשיא המדינה יצחק הרצוג ולקריאתו לעצור את הליכי החקיקה של הרפורמה במערכת המשפט לשם הידברות.
"נאום נשיא המדינה התקיים בשעה שהשתתפתי בדיון בקבינט המדיני-ביטחוני. רק לאחר הדיון יכולתי לשמוע בקשב רב את דבריו. יש בהצעתו מרכיבים חיוביים, ויש בה גם מרכיבים שמנציחים את המצב הלא תקין הקיים", אמר לוין.
עם זאת הוסיף, "כפי שאמרתי לכל אורך הדרך, אני מוכן ומעוניין לקיים הידברות אמיתית עם חברי אופוזיציה שיסכימו לכך, וכדאי להתחיל בהידברות זו מיד. על מנת שההידברות לא תהפוך לאמצעי לגרירת רגליים כדי לעכב ולמנוע רפורמה מהותית ומשמעותית במערכת המשפט, אין לקשור בין ההידברות והתקדמות הליכי החקיקה".
"לצד קידום החקיקה יש לכולנו מספיק זמן כדי שנוכל להידבר ולהגיע להבנות טרם הקריאה השנייה והשלישית", דברי לוין.
יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ אמר בתגובה: "כפי שאמרתי בשבוע שעבר: לא נסכים למצב שוועדה אחת מריצה הפיכה משטרית, ולצידה מתקיימת "ועדת קישוט" שמנהלת דיוני סרק במטרה אחת בלבד והיא להשתיק את המחאות. השהיית החקיקה היא תנאי ראשון לכל הידברות".
יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ מרב מיכאלי, הוסיפה: "זאת הפעם השניה שלוין דוחה את הצעת הנשיא להדברות. זה, בנוסף לדיונים שהקואליציה מנהלת בדורסנות בוועדת החוקה בראשות רוטמן מבהירים שאין עם מי לדבר. לא במקרה מונו האנשים הקיצוניים ביותר לתפקידי יו"ר וועדת החוקה ושר המשפטים".
"תגובת לוין חושפת שוב את הרצון הרע של הקואליציה הזאת, הסכנה שהנשיא הכיר בה - לרסק את מערכת המשפט ואת אופיה הדמוקרטי של ישראל. אסור להגיע להסכמות על הפיכה שיפוטית. לא תוך שבוע ולא בכלל. איום החקיקה הזה מרחף מעל ראשה של הדמוקרטיה ועלינו להחריף את המחאה כדי לעצור אותו", דברי מיכאלי.
מוקדם יותר נשא נשיא המדינה יצחק הרצוג נאום לאומה בנוגע לרפורמה במערכת המשפט, לדאגה שלו ממנה ולצורך בהידברות.
"אומר הערב דברים נוקבים שחלקם לא ינעם לצד כזה או אחר. בשבועות האחרונים פעלתי בכל כוחי להביא להסכמות. אם צד אחד ינצח את השני, ולא משנה איזה, החברה הישראלית כולה תפסיד", פתח הרצוג.
"המציאות הישראלית המטלטלת והכואבת, הביאה אותי בשבועות האחרונים לנחם משפחות ששכלו את יקיריהן בגל הטרור הנפשע. משפחה אחר משפחה, משלל גווניה של החברה הישראלית, הביטו בי בעיניים דומעות, וביקשו ממני – בבקשה. מעומק הלב ובזעקה: לא על עצמם ולא על אבלם ביקשו, אלא לעשות הכול כדי לעצור את הטירוף, את המחלוקת שמאיימת על כולנו. המשפחות היקרות האלה, הצטרפו לקולות של מיליונים, מכל צידי המפה הפוליטית, שמבקשים בשבועות האחרונים דבר אחד – לא לצעוד לתוך התהום; להפסיק את אש הקיטוב הנפיצה, לפני שהיא תכלה אותנו. אנחנו כבר מזמן לא בוויכוח פוליטי, אלא על סף קריסה חוקתית וחברתית", הוסיף הרצוג.
הוא ציין כי "כפי שנהגו נשיאי ישראל בעבר במקרים קיצוניים כאלה – אני מסרב לעמוד מנגד. אני רואה ושומע את ההפגנות בכל רחבי הארץ, קהל עצום של פטריוטים – שמממשים את זכות המחאה, זכות יסוד בדמוקרטיה - ומחויבים באופן מוחלט לגורל העם והמדינה. אני מרגיש, כולנו מרגישים, שאנחנו נמצאים רגע לפני התנגשות - ואפילו התנגשות אלימה; שחבית הנפץ לפני פיצוץ, ושאנחנו על סף של "יד איש באחיו". אני מבקש, אני מתחנן, בפני כל אחת ואחד מכם – אחיי ואחיותיי הישראלים – האיומים מבחוץ גדולים דיים. אלימות מכל סוג – ועל אחת כמה וכמה אלימות נגד משרתי ציבור ונבחריו – היא קו אדום שאל לנו לחצות בשום פנים ואופן. בבחירה בין התפרקות לשותפות – אני בוחר בשותפות. אנחנו בוחרים בשותפות".
הנשיא אמר כי חשוב להבין שיש בסיס לדרישה לתיקונים במערכת המשפט. "הרפורמה המוצעת לא צצה יש מאין. היא תוצר של מחנה שמרגיש שהתפתח חוסר איזון בין הרשויות, ונחצו בעניין זה גבולות לאורך השנים. ולא פחות מכך – היא תוצר של כאב ותסכול עמוק, שהגיעו לשיא בהתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון. הכאב הזה של האחים והאחיות שלנו הוא אמיתי, לדחות אותו ולהתעלם ממנו זו טעות גדולה. ומהצד השני, אני מבקש להדגיש: האחריות להקשיב, לחוש את הכאבים – של כלל חלקי העם, ובוודאי כשהם באים לידי ביטוי בחרדות ובחששות עמוקים – מוטלת בראש ובראשונה על מי שאוחזים במוסדות השלטון בעת הזאת. אני סבור כי מכלול חלקי הרפורמה במתכונתה הנוכחית מעלים חשש עמוק מפוטנציאל ההשפעה שלהם לרעה על יסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל".
"אני קורא בדאגה את דו"חות המודיעין ובהם דיווחים על אויבינו שצופים בנו בחיכוך ידיים ובהנאה, כאומרים: "תנו להם לעשות את העבודה שלנו". האם יש תמרור אזהרה גדול מזה? פגשתי בשבועות האחרונים מנהיגים מכל שדרות העם – נבחרי ציבור ומנהיגי קהילות, רבנים, אנשי אקדמיה, רוח, כלכלה, ושלטון מקומי, פעילים חברתיים ומובילי דעת קהל. כאלה התומכים ברפורמה באופן מוחלט, וכאלה המתנגדים לה נחרצות. מהשיחות האלה, הארוכות, המקיפות והמעמיקות – אני קובע בוודאות: אפשר להגיע להסכמה רחבה, שתשים את אזרחי ישראל מעל לכל ויכוח. כן – זה אפשרי", הוסיף.
הרצוג הציג חמישה עקרונות לרפורמה ואמר כי ניתן להגיע סביבם להסכמה רחבה: הראשון, חקיקת חוק יסוד החקיקה שיסדיר חוקים רגילים וחוקי יסוד ואת היחסים בין הרשויות. השני, לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. חוקים רגילים ייפסלו ברוב מיוחס. השלישי, הגדלת מספר השופטים. הרביעי, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן שלא יאפשר רוב למערכת הפוליטית או המשפטית. העיקרון החמישי שהציג הרצוג היה צמצום עילת הסבירות.
הוא קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר המשפטים יריב לוין, ליו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ולנשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות להיכנס להליך של הידברות והפציר בממשלה שלא תעלה מחר את ההצבעות על הרפורמה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
"אני פונה לנציגי רשויות השלטון – יושב ראש וועדת חוקה חוק ומשפט, שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון, בבקשה, מעומק ליבי – לעצור את מחול השדים. פנו להידברות. הנמיכו את החומות. בנו את הגשרים. אפשר וצריך להגיע להסכם תוך זמן קצר, על בסיס העקרונות הללו. אפשר להגיע להסכם! בית הנשיא מחויב לנושא לחלוטין ופתוח בכל שעות היממה להידברות שתקדם כל הסדר שיתוף פעולה שתבחרו. מפגישה משותפת, דרך הקמת צוות פעולה, וכלה בוועדה שתעסוק בגיבוש ההסכמות. כל דרך שתבחרו, בכל זמן שתבחרו. ובלבד – שנעבור לשיח בונה ומקיים, ונזנח את השיח השולל, המזלזל והמבטל", אמר הרצוג.
הוא הוסיף: "אני פונה ליושב ראש וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת ופונה לקואליציה, בבקשה שלא להביא את החוק לקריאה ראשונה - ברקע של התנצחות, קיטוב, קונפליקט ומחלוקת שאינה לשם שמיים; ולשקול את העקרונות שהצעתי כאן היום כבסיס להמשך דיונים בוועדה – קואליציה ואופוזיציה כאחד. עוד לפני קריאה ראשונה. האתגר הגדול מכולם הוא שמירה על עם ישראל כעם אחד. כאמור, אני מחויב לכך באופן מלא, ואם יידרש – אפשר שאף אבקש להופיע בפני הוועדה באופן תקדימי וחריג, כדי להציג לעומקם את העקרונות המוצעים. אני מוכן לעשות הכול – אני שב ואומר – הכול. כדי שנצלח את המחלוקת הקשה הזאת".