רב ומחנך, מייסד הישיבה לצעירים ובית הספר נועם. בן 87, נשוי לצביה, אב לשבעה ילדים וראש שבט של יותר ממאה צאצאים, תושב ירושלים
זו ילדותי
נולדתי וגדלתי בתל אביב לזוג הורים שהספיקו לעלות לארץ מפולין עוד לפני השואה. למדתי בתלמוד תורה 'אוהל יעקב' ובבית הספר היסודי בזל. באותה תקופה ילדים התביישו להסתובב ברחוב עם כיפה, ובסוף בית הספר היסודי היו עושים טקס של שריפת הברט.
בכיתה ט' הגעתי לישיבת כפר הרא"ה, ושם פגשתי את הרב נריה זצ"ל והרב צוקרמן זצ"ל. בדרך שאינה טבעית הזדמנו באותה שנה לכפר הרא"ה עשרות נערים משבט איתנים שהיו חדורים באידיאלים ובאהבת התורה העם והארץ, ויחד הקמנו את הגחל"ת (גרעין חלוצי לומד תורה), שעשתה את המהפכה שממנה צמח המגזר הדתי־לאומי. בתום הלימודים הקמנו את ישיבת כרם ביבנה, שהייתה ישיבת בני עקיבא הגבוהה הראשונה, ואחרי חצי שנה הגעתי לישיבת מרכז הרב.
אני מודה לקב"ה על המפגש עם הרב נריה והרב צוקרמן, ועל כך ששם חלקי עם אותם נערים, חלוצי התחייה הדתית שזקפה את קומתם של רבבות נערים דתיים להכיר בצדקת דרכם והביאה להקמת עשרות ישיבות ארץ־ישראליות, רשת ישיבות הסדר.
הכי גאה
במשפחה, במפעלים החינוכיים שייסדתי והצמיחו דורות של תלמידים, ובספרים והמורשת הכתובה שתישאר דורות רבים אחרינו.
מוטו לחיים
לקרב את התורה לעם ישראל ואת ישראל לאביהם שבשמיים.
כשאעמוד על הבמה
ברגע קבלת הפרס אחשוב על הוריי, אשתי צביה העזר כנגדי ורבותיי שהביאוני עד הלום.
***