לא נעים לומר, אבל לאורך השנים – הימין בישראל סובל ממה שאני רוצה להגדיר – "שיימופוביה". ויש לכך סיבות מוצדקות.
שליטתה של האליטה השמאלנית בכל מערכות השלטון והחברה, והעליהום המאסיבי שנהגה לעשות לאורך השנים למי שלא עמד דום לרגלי דעותיה – יצרו אצל אנשי הימין רגשי נחיתות, צורך להתנצל שבע מאות פעם על כל אמירה, וצורך הישרדותי להתיישר בהתאם לעמדות "הנכונות".
הימין כל כך מפחד מהתגובה השמאלנית, וכפי שאנו רואים אותה בשבועות האחרונים – היא אכן לא נעימה, אבל הפחד הזה לא רק משתק אותו מלהילחם על שלו, אלא מצליח להחדיר לו ספקנות אמיתית בצדקת דרכו.
השיימופוביה הזאת התבטאה אצל ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, בשעה שלא השכיל לנצל את ניצחונו בבחירות בשנת 77' על מנת להחליף את הפקידות המפא"יניקית, והיא גם חזרה אצל ראשי ממשלה נוספים מהימין פעמים רבות, שבמקום להיאבק על העקרונות עד הסוף, העדיפו בסוף להתיישר עם הקו השמאלני המוביל בתקשורת ובמערכת המשפט, כדי להסיר מעליהם את כאב הראש המייסר של השיימינג השמאלני האלים.
הפעם, חשבנו שזה ישתנה. בז' מרחשוון תשפ"ג – נפל דבר בישראל. העם אמר את דברו בצורה חד משמעית – הוא חפץ בשלטון ימין אמיתי, לא כזה המדבר ימין ומבצע שמאל, אלא כזה המשנה את מאזן הכוחות בין רצון העם שנדחק עד כה הצידה, לבין האליטה המשפטית השמאלנית-רדיקלית – שהשתלטה על מוקדי ההשפעה האמיתיים של המדינה.
חשבנו שאחרי ממשלת בנט – לפיד שהוכיחה עד כמה הפוליטיקה יכולה להיות צינית וחסרת ערכים, ובעיקר עד כמה ההצבעה בקלפי עלולה להיות חסרת משמעות – הימין קצת השתנה, עשה "סוויץ'" בראש, וכעת משחזר לשלטון הוא יתחיל באמת לשלוט. ההתחלה נראתה מבטיחה, אך היממה האחרונה מתחילה להעלות קצת חששות.
כמובן, אינני בא מתוך ילדותיות המציבה 'סטופר' מתוך חוסר הבנה במורכבות המערכת הפוליטית. זו גם הסיבה שאינני ממהר להספיד את ניצחון הימין בבחירות. אני עדיין מלא תקווה שמה שאנו רואים לנגד עינינו הוא בסך הכל מהלך הנובע משיקולים ארוכי טווח – ולא כאלה המעידים על התקפלות מול שניים וחצי מנדטים ותקשורת קולנית המלבים את הרוחות.
אבל בכל זאת אני רוצה לפנות מכאן לממשלה ושריה, לחזק את ידיהם במאבק על הרפורמה המשפטית ולומר להם: אל תתנו לשיימופוביה להכניע אתכם גם הפעם. שבענו מספיק מהבטחות שהופרו, ממאמצים שנכשלו ומכספים שנזרקו. אנחנו בטוחים שאתם באמת רוצים את השינוי.
ואנחנו רוצים גם להיות בטוחים – שאתם מספיק חזקים כדי להתמודד עם השיימופוביה שהשמאל מנסה להכניע אתכם על ידה. תזכרו – הפעם זה להיות או לחדול. אם הפעם הימין לא ישלוט – השבר הציבורי יהיה קשה מנשוא, ולא תהיה לכם הזדמנות שנייה. אז תהיו חזקים.