מאבק של משפחה – על המעבר בין מלחמה בתופעה, לטיפול בתופעה

דבריו של יאיר שרקי נתקבלו בהד גדול ברמה הציבורית בציבור הכללי ובפרט בציבור הדתי לאומי, הם מחזירים אותנו לעיסוק בסוגיה ציבורית חשובה שכוללת מאבק על המשפחה ודמותה.

האמת זו לא פעם ראשונה שאני חווה אירוע בסגנון הזה. לפני מספר שנים חבר טוב שלי הצהיר בפניי על נטייתו המינית ויצא לי לשוחח איתו על כך באריכות ובכנות. מתוך השיח הזה הבנתי דבר עקרוני על נושא המשיכה התוך מגדרית. מדובר בטובי אחינו וילדנו, אנשים שחד משמעית לא נופלים מאיתנו, לא בכישרונות, לא באהבת ה', לא בחסד, לא בתרומה למדינה, לא ברצון לקרבת אלוקים וזו עובדה מוגמרת.

אנחנו במאבק על המשפחה, שהיא לב ליבה של היהדות, לב ליבו של הבית, לא מדובר במשהו פעוט להפך מדובר באחד הדברים החשובים ביותר לבית היהודי וכך צריך להתייחס אליו. אולם, השאלה כיצד להתמודד תפסה כיוון אחד עד היום "מאבק בנירמול התופעה" וכבר זמן מה אני מסתובב בעולם וחושב שהגיע הזמן להיאבק בדרך אחרת.

היהדות מתייחסת בדרך כלל לתופעות חדשות בחשדנות, כאשר יש תופעה שכוללת מימד של בעייתיות הלכתית, או אמונית אנשי הרוח דוחים את התופעה ונלחמים בה. יש שיזלזלו בזה אך אני רואה בשיטה זו עמדה חשובה וערכית שטומנת בתוכה את הבנת העולם בו יש מציאת של טוב ורע, יסוד של בירור ניצוצות מהרע והעלאתו לטוב. לאחר הדחייה מגיעה נקודת מעבר בה מתחילים לתת מענה מעמיק רציני אחרי מחקר עיוני לתופעה, כי היא כבר מתרחשת, היא מציאות, ולנו יש תורת חיים, תורה שרלוונטית לחיים, תורה שיש לה מענה מקיף לתופעות ולפתרונם.

עד היום רוב בתי המדרש עסוקים במאבק ובשאלה המהותית "האם לנרמל את התופעה" בזמן שהתופעה כבר נמצאת בלב הקונצנזוס המגזרי! (עזבו הציבורי). דרך ההתמודדות הזו מזכירה לי את המאבק של החרדים כנגד הסמארטפונים או האינטרנט ואת המאבק שהיה נגד ההשכלה בו הפסדנו את טובי בחורי ישראל .

הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש, יש תביעה אמיתית שגדולי הדור יעסקו בנושא שיהיו תשובות טובות! מעמיקות! שלמות! מענה שעוסק ברמה ההסברתית, התודעתית, ברמה הערכית, הטיפולית וברמת הייעוץ האישי, גם לציבור וגם לבעלי המשיכה התוך מגדרית. כמו שארגונים גדולים כמו "עזים בקדושה" שהביאו את נושא האינטרנט לקדמת הבמה הישיבתית, הטיפולית והערכית כך צריך להקים ארגונים ברמה הזו.

אנו מאמינים בה' יתברך בלב שלם, את התורה אף אחד לא ישנה, אבל צריך לתקף את זה בתשובה מעמיקה ושלימה. אי אפשר להשקיע 90% מהמרץ במלחמה בתופעה ו10% בלתת מענה.

צריך להפוך את המשוואה, צריך לתת מענה כי יש לתורה מה להגיד ובמינון מסוים לא לשכוח שיש לנו מסר אידאולוגי נגד נירמול התופעה. אין פה קרב נגד שרקי שנירמל את התופעה, היא כבר קיימת ואסור לפספס את הרכבת, הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש.