ארגוני ימין עתרו לבג"ץ בדרישה שהיועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה תחדול מלהתעסק בענייני הרפורמה המשפטית בשל ניגוד עניינים.
בעתירה שהגיש לבג"ץ לפני זמן קצר עו"ד ד"ר יונה שרקי, הוא כתב כי "על היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה וכל מי שפועל בשליחותה או מטעמה, לחדול לאלתר מכל עיסוק או התערבות בקשר להליכי החקיקה מטעם וועדת החוקה של הכנסת והחקיקה הממשלתית שזכו לכינוי הציבורי ה'רפורמה במערכת המשפט'".
על העתירה חתומים ארגוני הימין ’לביא', 'התנועה למשילות ודמוקרטיה', 'אם תרצו', 'איתן - מדיניות הגירה לישראל' וחוג הפרופסורים לחוסן מדיני.
לפי הארגונים אין ספק שמטרת הליכי החקיקה במסגרת 'הרפורמה' מכוונים להחלת שינויים במעמדו ובמשקל שניתן לחוות דעתו המקצועיות של היועץ המשפטי לממשלה ושל כל היועצים/הפרקליטים הפועלים מטעמו. על כן, נטען בעתירה, "היועצת המשפטית וכל הפועלים מכוחה, מנועים מלעסוק או להתערב בהליכי חקיקה אלו."
בעתירה נפרשת תשתית עובדתית רחבה הכוללת לטענת העותרים הוכחות למכביר כי גם היועצת המשפטית לממשלה והפועלים מכוחה סבורים כי הם ותפקידם נפגעים ישירים מהליך החקיקה הנ"ל, ומשכך, "פועלים בניגוד עניינים מוחלט לבלימתו."
"קשה לנתק את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, ובכללו כל הפועלים מטעמו או מכוחו, מהכלל לפיו אין אדם יכול לדון במשפט שיש לו עניין בתוצאתו", כתב ד"ר שרקי שהגיש את העתירה." ואם בדין הישראלי השתרש איסור ניגוד העניינים כחל על כל פקיד ציבורי, על אחת כמה וכמה שאיסור זה חל על פקיד ציבורי לו מוקנית סמכות שבשיקול דעת בעלת מאפיינים שיפוטיים של ממש", נטען.
כדי לבסס את הטענה, ציינו העותרים בעתירה, בין היתר, את חוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר עו"ד גיל לימון בעניין מעורבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהליכי החקיקה, שבה נכתב כי קיים "חשש סביר לניגוד עניינים בין עניינים הנוגעים להליך המשפטי המתקיים בעניינו, לבין מכלול יוזמות החקיקה ורכיבים מהותיים בו".
אותו דין, נטען בעתירה, צריך להיות מוחל גם על עובדי ציבור. "נדמה כי כולם יסכימו שמה שנכון לראש הממשלה, בכל הקשור לאיסור ניגוד עניינים בפעילות ציבורית, נכון גם ביחס לכל פקיד ממשלתי אחר, כולל המשיבה וכל הפועלים מטעמה או מכוחה – זהו כשלעצמו אינטרס ציבורי ראשון במעלה", נטען.