
ממשלת הימין מלא-מלא שוברת שיאים שליליים בניכור של מערכת הביטחון ליהודים. ארבעה עצורים מנהליים, עשרות רבות של צווי הגבלה מנהליים, בימ"ר ש"י עובדים במרץ ועוצרים את מי שבא להם עם או בלי צו מעצר של בימ"ש כי מי יעז להעמיד אותם במקום, לוחמי סיירות נשלחים מדי יום למשימות שיטור ועימות מכוון עם מתיישבים בשומרון. הכל במשמרת סמוטריץ' – בן גביר. ועל כל פשעים מכסה הדבקות במשימה הלאומית - הרפורמה המשפטית.
אינני בז לרפורמה המשפטית. להפך. אבל כשבשמה מזניחים נושאים שהם ליבת החיים שלנו פה – איבדנו את הכיוון.
הרי אם היקף פיגועים כזה בכמות ובאיכות היה מתרחש בימי בנט-לפיד כל היושבים כעת סביב שולחן הממשלה היו עושים ימים ולילות מתחת לבתיהם של ניר אורבך, מתן כהנא ואיילת שקד. הם היו חורכים את האולפנים ותוקפים בחרצובות לשונם את הרפיסות אל מול הטרור הגואה.
אם אלוף הפיקוד היה מתדרך בימי לפיד-בנט ללא הרף נגד המתיישבים במקום לקחת אחריות ולפרק את ארגוני הטרור שפורחים לו מתחת לאף – שר הביטחון היה חוטף מנה הגונה מחברי הממשלה הנוכחית ואם היה נשבר שיא אכזרי ודרקוני של מעצרים מנהליים ועוד רף חסר תקדים של מעצר מנהלי לקטין יהודי – סמוטריץ' היה מסביר באגרת שזה אובדן זהות ואבדן כושר ההרתעה כשהמערכת לא מבחינה בין אוהב לאויב.
בשיחות סגורות ופתוחות מסבירים חברי הממשלה שאסור להפיל את הממשלה הכ"כ מוצלחת הזו לטובת שחרור עצורים מנהליים. "חוסר אחריות" הם מכנים את הדרישה להפוך שולחן בעת הזו. אך למען האמת חוסר האחריות הוא שלהם. חוסר אחריות משווע.
בבחירה מודעת ושתיקה רועמת בחרתם לאבד את היכולת של ציבור המתיישבים לבקר את ההתנכלות כלפיו, התנכלות שמבטאת לא רק שנאה תהומית ואובדן זהות אלא בראש ובראשונה חוסר יכולת הכרה מול מי המאבק שלנו. אילו פנים יהיו לכם להסביר עוד שנתיים ושלוש, בימי ממשלה אחרת, שכלים דרקוניים ששמורים בחוק לגרועים שבאויבינו אסור שיחולו על אחים?! במו ידיכם כרסמתם ביכולת ההתנגדות שלנו לרמיסת הזכויות של המתנחלים שכבר הביאה לעינויים קשים נגד קטינים ולהשמת חף מפשע לשלושה מאסרי עולם.
הפניית אגרוף הברזל של מערכת הביטחון נגד המתיישבים ורפיסות משוועת מול ארגוני טרור אכזריים היא סמל של אבדן ערכים ובעיקר סכנת נפשות אמתית לעם ישראל. תפיסת הביטחון של מדינת ישראל עושה בימים אלה צעד נוסף ומשמעותי לקראת התהום רק שהפעם אלו שתפקידם ההיסטורי להתריע מפני הקפיצה לתהום מניחים את ידיהם על ההגה וכמו שזה נראה עכשיו – לא ממש מתאמצים להסיט אותו ולמנוע את הטרגדיה.
ההזדמנות האחרונה לשים ברקס לטירוף מונחת כעת לפתיכם, בצלאל ואיתמר, האם תהפכו את שולחן הממשלה כדי לשחרר את העצורים המנהליים?! הבחירה בידיים שלכם.
אורי קירשנבום, תושב יצהר