איילה בן גביר
איילה בן גבירצילום: מאיר אליפור

בחודשיים האחרונים, מאז בחירתו של איתמר לשר לביטחון לאומי, הוא לא מפסיק לחשוב על נשים שפוגעים בהן.

הוא כבר נפגש עם "הרשות להגנת עדים" והם דנו באפשרות שנשים שחוות אלימות יצורפו לתוכנית הגנה רחבה, שבה יגנו עליהן באמצעות מאבטחי הרשות. איתמר מסייע בהקמת מקלטים, עד שתהיה דרך טובה יותר.

איתמר השר היחיד אי פעם שהגיע לזירת רצח אישה, והעביר מסר לפיקוד המשטרה שרצח אישה זה דבר חמור ביותר.

איתמר גם העביר נוהל בשב"ס שכשבן זוגה האלים משתחרר מהכלא. חייבים לעדכן את האישה מראש פעמיים כדי שתהיה ערוכה.

אז אנא, הרשו לי לגחך על הטענה שלאיתמר לא אכפת מנשים. זה פשוט רחוק מהמציאות מרחק רב.

ובכל זאת, רוצים לשמוע את הסיבה למה "חוק האיזוק" כפי שרצו להעביר לא נכון? אתם מאמינים שהיום יש יותר שוויון ממה שהיה בעבר בין גברים לנשים? שהיום יש נשים חזקות? אתם יודעים שכשיש שיוויון בדברים הטובים, יש גם כמעט שוויון ברוע. ככה העולם עובד.

תצליחו לדמיין גבר, שאשתו מתעללת בו התעללות נפשית מתמשכת? משפילה, פוגעת, מפעילה אלימות כלכלית? ואז, ברגע שהוא מנסה להרים ראש, לצאת ממעגל האלימות, האישה רצה למשטרה ומגישה תלונה על "אלימות קשה שהיא חוותה ממנו". המשטרה תיקח את התלונה ברצינות, בצדק מוחלט, וילכו עם זה לבית המשפט, שיוציא כמעט תמיד צו הרחקה לגבר. כנראה שבצדק.

ועכשיו מה? הגבר שחווה אלימות, יוצא לרחוב, בלי הבית, בהרחקה מהילדים, בלי גב מאף אחד, בודד ואומלל. ועכשיו, עם החוק האיזוק שרצו להעביר, גם הופך אוטומטית לעבריין מוכח - איזוק שיכול להכניס אותו לכלא, אם רק הסתובב קרוב מידי לאישה. או היא לידו, אם היא רוצה נקמה.

נשמע לכם מופרך? הזוי? נדיר? קורה לצערי. ולא מעט. מי שהוגן, יודע שהאלימות הזוגית היא כמעט שוויונית בין המינים. פחות גברים נרצחים, אבל לא פחות חיים תחת אלימות.

שלא תבינו לא נכון, כל אישה שלא נותנת לאלימות מצד בן זוגה להמשיך ודואגת לצאת מזה היא גיבורה אמיתית. ולא משנה אם היא נכנסת למקלט, אם היא מרחיקה אותו מעליה בצווים או אם היא פותחת חיים חדשים במקום אחר. וחובה לתת לנשים שעברו אלימות את הזכות להתחיל בחייל טובים ונטולי אלימות. ונראה לי שברור שגבר שמכה אישה הוא חלאה ומגיע לו עונש.

ועדיין, מי שמאמין שגבר הוא לא עבריין מהיותו גבר, ומי שמאמין שגם לגברים יש זכות לחיות בכבוד ובצורה נטולת אלימות, לא יכול להרשות לעצמו לקבוע חוק שקובע שמיד אחרי תלונה במשטרה והליך קצרצר וכמעט אוטומטי בבית המשפט, הגבר נחתם כאלים.

דמגוגיה תקשורתית זולה מספרת שרק אחרי הרשעה שלישית האיזוק יופעל. שקר כל כך אידיוטי. הרי אחרי הרשעה הראשונה על אלימות האלים בכלא, או בהרחקה עם איזוק. כל הסיפור הוא על גבר לפני הרשעה. באמצע הדרך. מי שהוא איש אכזר ומכה, בוודאי שמגיע לו ברגע אחד איזוק, הרחקה, הדרה חברתית. אבל גבר שהוא לא אלים ומעולם לא היה, מותר לרמוס את זכותו לחירות, לכבוד ולחיים סבירים רק כי הוא גבר? כל אישה שרוצה "לסגור חשבון" עם בן הזוג שלה ומגישה תלונת שווא, תצליח להחריב את חייו?

אין עדיין עונש לאישה שמתגלה שהיא העלילה עלילת שווא על הבעל, אפילו אם הוכח שזה חלק מרצון להשפיל, לרמוס או לפגוע בו. כי רצו שנשים יגישו תלונות בלי לחשוש, וממקום של רצון טוב, החריבו את יסודות הצדק וההגנה הבסיסית על כל אדם באשר הוא.

אם אישה שהוכח שהגישה תלונת שווא הייתה נענשת, גברים אלימים היו נענשים בחומרה ייתרה, כי ברור שהם אשמים והיינו חוסכים עלילות שווא שמירידות מהאמינות של תלונות אמיתיות וכואבות, כי תמיד יש סיפור אחר, דומה ושיקרי.

אי אפשר לתקן עוול אחד בעשיית עוול נוראי אחר. יהיה איזוק אלקטרוני מאוזן יותר, כזה שיגן על נשים אבל לא יחריבו את חייהם של חפים מפשע.

ויוסיפו תקציב למציאת דרכים לסייע לנשים שחוו אלימות. כי אם הדרך הקיימת לא מספיק טובה, במקום להמשיך בה בכוח, כדאי לסלול דרך חדשה.