רצח אופי

לידיעת המסיתים והמפחידים שהרפורמה במשפט תוביל אותנו למדינת הלכה, חוץ מהעובדה הפשוטה שאין שום קשר בין הרפורמה לבין מדינת הלכה, כדאי שתפנימו שהמשפט הפלילי בהלכה ליבראלי ומגן על זכויות אדם פי אלף מהמשפט הנהוג כיום במדינה.

במדינת הלכה אין שום סיכוי שרומן זדורוב היה מורשע. אלמלא נחישותם של אנשים טובים כעורך דינו ירום הלוי, האיש הכנוע התמים וישר הדרך היה נמק בכלא עד סוף ימיו. הפער הבלתי נתפס בהכרעת הדין בין דעת הרוב לדעת המיעוט שומט לסתות.

לא מדובר במחלוקת משפטית כי אם במחלוקת בעובדות. יו"ר ההרכב השופט אשר קולה פסק שלא הייתה ולו ראיה פורנזית אחת שקשרה את זדורוב לרצח המתועב.

המשמעות שאדם חף מפשע הורשע על לא עוול בכפו, על סמך הודאתו בלבד, שאלקים בשמים יודע איך נגבתה ממנו (בן אוליאל מוסר ד"ש) מטריפה.

במשפט העברי האירוע לא היה יכול להתרחש בשום פנים ואופן. כלל יסודי ובסיסי בדין תורה הוא :"אין אדם משים עצמו רשע". לפיכך אין כל משמעות להודאה שמוסר נאשם, לא בפני מדובב ואפילו לא בפני בית משפט. אדם יכול לחייב את עצמו על פי הודאתו רק בדיני ממונות :"הודאת בעל דין כמאה עדים דמי". לפיכך כל הנאשמים שהורשעו על סמך הודאתם ומרצים עונשם בכלא, לא היו מורשעים על פי דין תורה.

המאמץ והנחישות של הפרקליטות (שי ניצן) להרשיע את זדורוב גרם להם לבצע לו "רצח אופי" . יו"ר ההרכב כב' השופט אשר קולה, קבע כי רומן זדורוב הינו אדם כנוע תמים ישר דרך שמבקש לרצות את הסביבה וכי תיאור אופיו של זדורוב על ידי הפרקליטות כמפלצת כאדם אלים כפדופיל , רשימה חלקית, תלושה מהראיות ומהמציאות.

הפער העצום בין העמדות של השופטים מוכיחה כי האדם ה"נאור" וה"סביר" כשל כשלון קולוסאלי. העובדה שדעת שופטת המיעוט נסמכה על הודאתו של זדורוב תוך מתן משקל מכריע להודאה מלמדת עד כמה מדובר במערכת משפט מסוכנת שכן מסכת הראיות הוכיחה כי ההודעה נסחטה מזדורוב באיומים.

בפרוייקט חפות שנערך על ידי ישיבה אוניברסיטה, שבמסגרתה נערכו השוואות גנטיות בין דגימות מגופם של אסירים לבין דגימות שנשמרו מזירת הפשע, ובמיוחד היכולת לקשור בין חשוד לבין הזירה, הוכח כי מאות נאשמים ריצו עונשים כבדים בכלא על לא עוול בכפם. (במאמר של בועז סנג'רו הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם גורמים ופתרונות, 300 אסירים זוכו מעבירות חמורות של אונס ורצח שבגינן נשפטו למאסר עולם או למוות)

הזחיחות ממנה סובלת הפרקליטות בישראל גרמה לה לסרב להסכים לזכות את זדורוב מחמת הספק ולחסוך את המבוכה שהתגלתה בניהול המשפט החוזר. למרות שהתביעה ידעה היטב באילו תפרים גסים נתפר התיק היא הלכה עד הסוף כי היא הסתמכה על הודאתו, על השחזור ועל כל המארג שטוותה מסביב לכך.

התנהלות זו רק מלמדת עד כמה נחוצה רפורמה משפטית דחופה במערכת המשפט בכלל ובפרקליטות בפרט. הודאתו של הנשיא אהרון ברק כי אינו מצוי במשפט העברי מלבד היותה מביכה, מסבירה כיצד הדין העברי הליבראלי (סנהדרין שהרגה אחת לשבעים שנה נקראת ,קטלנית") הפך למושא הסתה על ידי הבורים ועמי הארצות של מתנגדי הרפורמה וכי כיום שוררת דיקטטורה משפטית. בושה, בושה, בושה.

העיתוי של פרסום הכרעת הדין דווקא עכשיו היא הוכחה לגדלותו של הבמאי בורא העולם.