בשלהי סדר נזיקין של המשנה חבוי אוצר גדול, והוא מסכת אבות. ששת (או חמשת, נראה בהמשך) פרקי המסכת הזו עוסקים בעיקר בענייני מוסר ויראת שמים ודרך ארץ ושלשלת ההנהגה היהודית-הלכתית במהלך הדורות. מסכת זו חריגה מאוד בזה מכל מסכתות המשנה.
בגלל אופייה השונה לא חיברו האמוראים למסכת אבות תלמוד לא בארץ ישראל ('ירושלמי') ולא בבבל, אם כי החיבור המכונה 'אבות דרבי נתן' (לקט מתקופת הגאונים הכולל כמה עשרות פרקים של דברי תנאים ואמוראים, כמו כל 'המסכתות הקטנות') עוסק באותם נושאים בהם עוסקת מסכת אבות, והוא מהווה מעין השלמה והרחבה שלה.
האמורא רבא כבר קבע (ב"ק ל, א) 'האי מאן דבעי למיהווי חסידא לקיים מילי דאבות' [=מי שרוצה להיות חסיד שיקיים את דברי מסכת אבות], ובאמת דבריהם הקצרים, הממוקדים, המתומצתים, החדים והברורים [בדרך כלל] של חכמי המשנה המובאים במסכת מהווים עולם מלא של חוכמה ותבונה ויראת שמים ואהבת תורה ובקשת אמת וצדק.
לא לשוא נקבע כבר בתקופת הגאונים המנהג הקיים עד היום בקהילות רבות ללמוד בצוותא את מסכת אבות, פרק אחד בכל פעם, בשבתות שבין פסח לשבועות (ולפי כמה דעות זו הסיבה שנוסף למסכת הפרק השישי, פרק 'קנין תורה', שאינו נמצא במשניות העתיקות, כדי שהוא ישמש כפרק משלים לשבת השישית, זו שלפני שבועות). בחלק מקהילות אשכנז נוהגים להמשיך במנהג זה כל הקיץ, כך שחוזרים על המסכת ארבע פעמים עד השבת שלפני ראש השנה. בכמה מקהילות עדות המזרח נוהגים שהחזנים קוראים את הפרק של אותה שבת בניגון מיוחד ומסולסל, להנאת הציבור ובשיתופו. קריאה כזו נמשכת כשעה תמימה, אבל הציבור 'מלקק את האצבעות'...
הרמב"ם כידוע כתב בצעירותו פירוש מקיף וחשוב על המשנה, כולל דברים נפלאים בפירושו על חמשת פרקי מסכת אבות (פרק 'קנין תורה' לא היה מוכר לו). הוא גם הקדים לפירושו על מסכת אבות מבוא גדול על תורת הנפש והכשרת האדם לקבלת עול תורה ומצוות (המכונה 'שמונה פרקים').
בסוף הפרק החמישי של 'שמונה פרקים', שכותרתו 'הפעלת כוחות הנפש כלפי מטרה אחת', כותב הרמב"ם כך: 'כבר כללו החכמים ז"ל את כל העניין הזה בלשון הקצרה ביותר שיכולה להיות, והקיפו את העניין היקף שלם מאוד מאוד, עד שכאשר אתה מתבונן בקוצר אותם המילים איך נאמרו על העניין הגדול והעצום הזה בכללותו, עניין אשר חוברו בו חיבורים ולא הקיפו את כולו - תדע שהמשפט הזה נאמר בכוח אלוקי בלי שום ספק, והוא אומרם בצוואותיהם [=הדרכותיהם] במסכת זו (ב, יב): "וכל מעשיך יהיו לשם שמים", וזהו העניין שביארנוהו בפרק זה'.
יש כאן משהו מדהים: הרמב"ם מתלהב כל כך מהמשפט 'כל מעשיך יהיו לשם שמים' שהוא רק אחת ממאות ההדרכות המדויקות והמתומצתות והיפות שבמסכת אבות, כי הוא מסביר לדעתו בחמש מילים נושא שנכתבו עליו ספרים שלמים 'ולא הקיפו את כולו', עד שהוא מעיד שללא ספק הייתה לתנא שאמרו סייעתא דשמיא מיוחדת, והמשפט הזה 'נאמר בכוח אלוקי בלי שום ספק'! בעינינו משפט יפה זה אינו שונה מהותית ממאות חבריו למסכת, אבל הרמב"ם הבחין בו שהוא יוצא מן הכלל בחוכמתו ובתימצות עניין שלם ומקיף שיש בו. כמה עוד אוצרות כאלו ניתן למצוא במסכת אבות!
למסכת אבות נכתבו מאות פירושים וליקוטים בכל הדורות. אחד מהם הוא פירוש מיוחד של תלמיד חכם מיוחד, רבי יוסף יעבץ זצ"ל, שהיה ממגורשי ספרד בגירוש הגדול של שנת רנ"ב. הוא הגיע לאיטליה עם רבבות מגורשים אחרים, ושם הפך לאחד ממנהיגי היהודים והיהדות. הוא היה דרשן פופולרי שעבר מקהילה לקהילה לעודד ולחזק את המגורשים, ובין השאר חיבר פירוש נפלא על מסכת אבות שכבר נדפס פעמים רבות, ובימים אלו יצא לאור ע"י מכון שלמה אומן במהדורה חדשה ומתוקנת ומוערת בשם 'פירוש מסכת אבות לחסיד רבנו יוסף יעבץ'.
כך למשל על הדברים הנ"ל 'וכל מעשיך יהיו לשם שמים' הוא כותב (מצוטט בשינויים קלים): 'הכוונה היא שאפילו דברים של רשות, כגון אכילה ושתיה ושינה ושיחה וכו', כולם יהיו לעבודת בוראך. כך כשתאכל לא יהיה עיקר אכילתך להנאתך אלא כדי שתהא בריא לעבודת ה' יתברך, וכן כולם, ואז נמצאת עובד את ה' יתברך תמיד.
וכבר סוּפָר על צדיק אחד שעבר על יד אדם חורש בשדה, אמר לו מה כוונתך בחרישה, אמר לו הזריעה. אמר לו ומה תכלית כוונתך בזריעה, אמר לו הקצירה. אמר לו ומה תכלית כוונתך בקצירה, אמר לו האסיפה אל הבית. אמר לו ומה תכלית כוונתך באסיפת הקציר אל ביתך, אמר לו להתענג בממוני ולהתכבד בו. אז הוכיחו הצדיק שכוונתו לא הייתה לשם שמים'... סיפור זה דומה מאוד לסיפור הידוע עם הנרי פורד והדייג, רק ששני הסיפורים הפוכים מקצה לקצה: לא מדובר על ניסיון לשכנע את הדייג 'לעשות כסף' ולהתעשר במקום לנוח ולהתענג על שפת הנהר, אלא על חינוך לכך שכל מעשינו היומיומיים יהיו ערכיים, יהיו 'לשם שמים', ובכך עבודת ה' שלנו תקיף את כל חיינו.
המשניות של פרקי אבות מתאימות באופן מיוחד לניצול זמן מבוזבז בפקק, בתור, בהמתנה להסעה וכד'. כל משנה – דקה, כל משנה – יהלום. הכניסו ספרון של מסכת אבות לכיס או לתיק, או טקסט חינמי שלו ליישומון בפלאפון, בעיקר לקראת הימים אלו שהם 'זמן פרקי אבות' וגם בכל השנה. חבל על הזמן...