
מעת לעת אנו מקבלים הטפות מוסר, גינויים ונזיפות מהאיחוד האירופי ככלל, וממדינות אירופאיות שונות כפרט.
פעם זה על פעולה צבאית שבה נהרגים פלשתינאים, פעם זה על בנייה בהתיישבות ברחבי יהודה ושומרון או מזרח ירושלים, ופעם זה על חוקים שאינם מוצאים חן בעיני מי מהן, דוגמת חוקי הרפורמה המשפטית.
בין החיות הטמאות שקראנו בשבוע שעבר אודותן בפרשת השבוע בולט החזיר, כמי שנושא סימני טהרה חיצוניים של פרסות שסועות, אך חסר את הסימן הפנימי של העלאת גרה. לא לחינם הפך החזיר לסמל המאכלים האסורים, וזאת בשל צביעותו זו. כביכול הוא פושט את טלפיו ואומר "טהור אני", כאשר תוכו אינו כברו.
הנמשל לענייננו ברור: מדינות אירופה מציגות חזות דמוקרטית ומוסרית כלפי חוץ, כאשר עד זה לא מכבר חלקן הגדול כלל לא היה דמוקרטי, וכאשר ברי גם להן כי בקירבן ישנו ריקבון גדול של אנטישמיות בת מאות שנים, אשר עוטף את עצמו בדור האחרון במסווה של אנטי ישראליות.
בראש האיחוד עומדות שתי מדינות אשר יכולות לזכות בקלות בתואר הצבועות ביותר:
הראשונה היא גרמניה אשר אין צורך להכביר מילים לגביה. ממציאת "הפיתרון הסופי בשאלת היהודים" ומי ששכללה את רצח העם לכדי תעשיה של ממש. למי שחושב שאחרי השואה קמה גרמניה אחרת, יש להזכיר את מזרח גרמניה הקומוניסטית שהיתה בין מדינות החסות לכל הטרור האנטי-ישראלי, וכן את המדענים המערב-גרמנים שסייעו למצרים של נאצר, בסוף שנות ה-60, לפתח טילים ושאר מרעין בישין כנגד ישראל. כך גם יש לזכור את העונשים המגוחכים, ואת הסליחות והחנינות להם זכו פושעי מלחמה נאצים בגרמניה. לגרמניה אפשר לצרף אוטומטית את אחותה הקטנה - אוסטריה, מולדתו של הפיהרר ימ"ש ושל הצורר אייכמן ועוד כמה מגדולי הנאצים, אשר סופחה לגרמניה בחדווה הדדית כבר במרץ 1938.
השניה היא צרפת אשר השיגה את דמוקרטיית 'החירות-השיוויון-והאחווה' ע"י המצאת הגיליוטינה ועריפת עשרות אלפי ראשים של חפים מפשע. בטרם הפכה לדמוקרטיה גם ניסתה לכבוש את כל אירופה (נפוליאון המגלומן הגיע כידוע עד שערי מוסקבה, ולא פסק מלהתעמת עם בריטניה). כאשר הגיעה מבחנה הגדול במלחמת העולם השנייה, לא יצרה להגנת פולין מפני תוקפנותה של גרמניה הנאצית, וביוני 1940 לקח לה בדיוק 6 שבועות בכדי להיכנע בפני הוורמאכט שכבש בקלות את כל צרפת עם ה'גראנד ארמה' המפורסם שלה. לאחר מכן הקימו הצרפתים את ממשלת וישי בראשות הגנרל פטן - שלטון עצמי ששיתף פעולה עם הגרמנים, וסייע להם בין היתר בהשמדת יהודי צרפת.
גם בריטניה הגדולה אינה יכולה לרחוץ בניקיון טלפיה. כמו אחיותיה הנ"ל גם היא היתה שלטון קולוניאלי כובש מסביב לגלובוס.
אולי לא שלטון אכזר ברמה של אחיותיה, אך נצלן ועושק לא פחות מהן. 'האימפריה שלא שקעה בה השמש מעולם' סגרה את שערי ארץ ישראל באופן שיהודים לא יכלו להימלט מציפורני הנאצים, נשאה פנים אל הפלשתינים, אשר מנהיגם (המופתי חאג' אמין אל חוסייני ימ"ש) שיתף פעולה עם הגרמנים, ולא קיימה את תנאי המנדט שקיבלה מחבר הלאומים אשר עיקרו היה שמירה על הארץ כפיקדון, לשם הקמת בית לאומי לעם היהודי.
אף הולנד הקטנה, היתה כובשת גדולה, ומצודתה נפרשה עד לדרום-מזרח אסיה, שם שלטה ביד רמה באינדונזיה ועוד שטחים לא לה. האחוז הגדול ביותר של יהודים אשר ניספו בשואה נמצא אצל יהודי הולנד. רוב ההולנדים שיתפו פעולה עם הגרמנים, ורבו אצלם המלשינים.
גם לאיטליה, ערש הפשיזם המודרני, היו שאיפות טריטוריאליות. בין היתר, פלש מוסולוני ב-1935 לאתיופיה תוך שימוש בנשק כימי. איטליה כידוע היתה חברתה החשובה של גרמניה בציר הרשע שהביא על העולם את מלחמת העולם השנייה.
ספרד, מגרשת היהודים הגדולה מ-1492 (אגב, קדם לגירוש ספרד גירוש יהודי צרפת, וקדם לו גירוש יהודי אנגליה), היתה פשיסטית משך עשרות שנים, ועמד בראשה הגנרל פראנקו עד 1975. ספרד היתה כביכול ניטראלית בימי השואה, אך סייעה לגרמניה מאחורי הקלעים. מדובר בדמוקרטיה צעירת ימים עם עבר מפוקפק ביותר.
גם המדינות הניטראליות במלחמת העולם השנייה אינן יכולות להגיד "ידנו לא שפכו את הדם הזה". כיצד אפשר להיות ניטראליות כאשר הרשע כה ברור? איך אפשר להישאר אילמים נוכח התפשטות הרוע בעולם? זאת ועוד, מדינה כמו שוויץ נהנתה מהמלחמה, והוציאה את מירב הלימונדה הכלכלית מהלימון המריר. כיום כבר ידוע לכולם ששיני הזהב של היהודים מאושוויץ הגיעו בסופו של דבר למרתפי הבנק השוויצרים.
ועוד לא דיברנו על מזרח אירופה, שם היו עמים שלמים ששיתפו פעולה בשמחה עם הגרמנים, בראשם האוקראינים, הליטאים, הלטבים, האסטונים, הקרואטים ועוד, ואחריהם אך במעט - ההונגרים, הסלובקים, הרומנים וכו'. רוב רובו של העם הפולני שמח על השמדת היהודים, וגם דאג אחרי השואה לחסל מאות יהודים שהעזו לחזור ולבקר בערי הולדתם. פוגרום קיילצה בו נרצחו 47 יהודים שורדי שואה ביולי 1946 הוא הידוע, אך ממש לא היחיד.
רק למען הסדר הטוב וההיסטוריה אציין את דנמרק כמדינה ייחודית שבה המלך כריסטיאן העשירי ומנהיגי המדינה לא הסכימו לשתף פעולה עם הכובש הנאצי, הגנו על היהודים, ואף הבריחו אותם אל שבדיה הניטראלית.
היריעה קצרה מלפרט את כל עוונות האירופאים כלפי שאר העולם ככלל, ואת רשעותם כלפי העם היהודי בפרט.
לסיכום יש לומר כי האחרונים בין עמי העולם אשר רשאים להטיף לעם ישראל אלה האירופאים, אותן אומות המוזכרות לעיל. על כל מנהיג יהודי גאה ששומע הטפת מוסר ממנהיג או דובר אירופאי, מוטל לומר לו בפשטות: טול קורה מבין עיניך! אתם האחרונים שיכולים להטיף לנו, ומכם בוודאי שלא נשמע ונקבל מוסר.