לפעמים שתיקה רועמת קולנית בהרבה על פני צעקה נוקבת.
בחודשים האחרונים רוב של האוכלוסיה במדינת ישראל נעמד על רגליו והביע מחאתו הנחרצת. בשמאל הכריזו על קץ הדמוקרטיה, בימין הזדעקו על קץ המשילות. גם אוכלוסיות שאינן מעורבות בימים כתיקונם יצאו מאזורי הנוחות ויצאו להשמיע קול.
הם גודשים את הכיכרות, את רחובות הערים, את מוקדי ההשפעה ולו כדי להקרין על סדר היום הבוער.
אבל ישנה אוכלוסיה אחת ששומרת על שתיקה: האוכלוסיה החרדית.
מדובר באוכלוסיה שאין מעורבת ממנה. נציגיה בכנסת ובממשלה הם כיום בעלי ההשפעה הגדולים ביותר על ראש הממשלה. אך בכל הנוגע לרפורמה המשפטית, לגיבוש סעיפיה, לקידום חקיקתה - הם ממלאים פיהם מים.
קצת היסטוריה לא תזיק. מי שהמציא לראשונה את הדרישה לחולל רפורמה במערכת המשפט - היא ההנהגה החרדית.
שנים שהיא מקוננת על היעדר רגישות לתורת ישראל ולנגזרות ממנה. לפני 20 שנה הם הוציאו מאות אלפי איש לרחובות כדי למחות על עודף העצמאות של בית המשפט העליון.
לאורך השנים הם היו אלה שדרשו לאזן את מעמדה של הרשות השופטת. יריב לוין ואיילת שקד היו פרטנרים מצוינים - אך הם היו בודדים על המגרש. דווקא היום, שהימין מנסה להרים ראש ולשנות את מעמדה של הרשות השופטת מן השורש - הם שותקים.
קרב המאסף של נציגי הסיעות החרדיות מתנהל בעיקר סביב פסקת ההתגברות, בעיקר כדי להעניק מענה נקודתי אך ארוך טווח לחוק הגיוס. וזה קורה לפי שעה רק מאחורי הקלעים, ורק מול יריב לוין וראש הממשלה.
כנגזרת ישירה מהשקט הזה, מאות אלפי בני המגזר החרדי שיצאו לפני 20 שנה לרחובות כדי לזעוק ולמחות נגד עצמאות בית המשפט - לא בהכרח ייצאו הערב.
הסיבות לכך מגוונות. נתחיל מההיבט החינוכי שמקבל ביטוי בשיח הפנים חרדי, בעיקר בקרב הציבור הליטאי.
ההנהגה החרדית אינה רואה בעין יפה היטמעות של צעירים חרדיים בלב מחנה הימין. חרף הזיקה המסורתית המובהקת של הימין על פני השמאל - וזו הסיבה שההנהגה החרדית מצדדת בכינון בריתות פוליטיות עם הימין - היא חוששת מפני אימוץ קווים לאומיים שאינם עולים בקנה אחד עם החינוך הישיבתי.
מי שנתן על כך את הדעת בבוקר היה מאמר מערכת של עורך 'יתד נאמן' שהסביר ברוח זו מדוע על החרדים להדיר רגליהם מההפגנה הערב.
סיבה נוספת עוסקת בהיבט הפרקטי - פוליטי. אם הקרב על מערכת המשפט ייצבע בצבעי דת ומדינה ובאמצעות שופרה של ההנהגה החרדית - הסיכוי שהיא תצליח להתקדם מילימטר ישאף לאפס. ובמידה ויתקדם - הביקורת החילונית תתעצם לממדים שעדיין לא הכרנו. לכל הצדדים בימין נוח שבקרב המשפטי משה גפני ואריה דרעי לא ישמשו כחלון ראווה.
ולבסוף ההכרה במגבלות הכוח. בשונה מחברי כנסת ושרים בימין, בהנהגה החרדית סבורים כי חרף הצורך העז בקידום רפורמה במערכת המשפט - אין מקום למדיניות של 'יקוב הדין את ההר' שכן הדבר עלול להוביל בסופו של תהליך לפרימת הקואליציה ולהכתרת ממשלת שמאל.
"אם תעלה ממשלת שמאל על רקע הרפורמה המשפטית", היא תישאר איתנו לעשרים השנים הקרובות", התריע לאחרונה בכיר חרדי בראש הממשלה.
בימין האידיאולוגי יש המשרטטים סיבה רביעית לשתיקתם. "החרדים אינם מאמינים באפקטיביות של השמעת ביקורת פומבית על מדיניותו הנוכחית של ראש הממשלה", אומר בכיר בימין לערוץ 7. "לא אתפלא אם יתברר שהשתיקה שלהם וההיעדרות הצפויה של המגזר הערב מתואמת עם ראש הממשלה".
אלו ימיה היפים של הלוליינות החרדית.