שדה חקלאי. אילוסטרציה
שדה חקלאי. אילוסטרציהצילום: הדס פרוש, פלאש 90

חקלאים שהשביתו את שדותיהם בשמיטה והיבול נמכר בהסדר 'אוצר בית דין', טוענים למידור מוחלט מתמיכת משרד החקלאות למרות הפגיעה הכלכלית שספגו.

נציין כי עם תום שנת השמיטה, זכאים חקלאים משביתי אדמה למענקים ממשרד החקלאות שנועדו למזער את הפגיעה הכלכלית שספגו בשמיטה.

אלא שבשמיטה האחרונה מתברר, חקלאים שהשביתו את שדותיהם ויבול הפירות נמכר על ידי 'אוצר בית דין' (הסדר הלכתי שמאפשר לבית הדין להעביר את הסחורה מהמשק לבעלי החנויות באופן בו התשלום הוא זול משמעותית ומשקף רק את העלות של האריזה והשינוע), אינם זכאים לקבל את המענק, חרף העובדה שספגו פגיעה כלכלית קשה בשנת השמיטה.

הפגיעה נובעת בין היתר בשל ההקפדה שלא לייצא את הסחורה לחו"ל, וגם בארץ קהל הצרכנים של 'אוצר בית דין' קטן משמעותית.

שמעון אנטמן ממשק 'אנטמן גולדנברג' במושב גמזו שהשבית בשמיטה מאות דונמים של עצי פרי, אומר בכאב לערוץ 7: "נפלנו בין הכיסאות. למרות שבשמיטה הקודמת, אז לראשונה התמיכה בחקלאים השובתים אושרה בתקציב המדינה, היה ברור למשרד החקלאות שגם הסדר 'אוצר בית דין' מצריך פיצוי. השנה גילינו לתדהמתנו שהקול קורא של המשרד מדיר אותנו לגמרי. פנינו למשרד החקלאות, לסגן השר משה אובטבול מש"ס אבל עד לרגע זה למרות שהתשלום לחקלאים הושלם, לא קיבלנו כל תשובה".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות רואה חשיבות עליונה בתמיכה בכל צרכי החקלאים ומביע הערכה לחקלאים אשר בחרו על פי אמונתם להשבית את פעילותם בשנת השמיטה. לאור זאת, פעל המשרד מראש ומבעוד מועד מול גורמים שונים, לרבות מול המשרד האוצר, על מנת לאפשר לחקלאים אלו לצלוח את שנת השמיטה.

"ואכן בשמיטה החולפת משרד החקלאות העניק תמיכות בגובה של 110 מיליון ₪ לחקלאים המשביתים, כדי שאלו יוכלו להתקיים במהלך שנת השמיטה ובד בבד לשוב לפעילות חקלאית מלאה מיד עם תום השמיטה. לא פחות חשוב מכך, המשרד נתן ודאות לחקלאים אלו מראש לעניין גובה התמיכה בשמיטה באמצעות נוהל מסודר שפורסם ארבע שנים לפני תחילת השמיטה".

במשרד החקלאות מציינים כי חקלאים שפעלו בשמיטה במסגרת אוצר בית דין טופלו על ידי המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית לישראל, אשר מפקחת על שדות אלו. אנו ערים לכך כי רווחיהם של חקלאים אלו נפגעו במהלך שמיטה, אולם כאמור כיוון שהטיפול בנושא לא היה בידינו, לא אפשרו למשרד לפעול אחרת.

"נציין כי מי שבחר לעבד חלק משטחיו באמצעות אוצר בית דין וחלק אחר השבית, קיבל תמיכה יחסית בעד החלק המושבת.