דמעות על הדוכן

כשראיתי את ארי הרו, עד המדינה, דומע על דוכן העדים, חשבתי לעצמי שמה שעוללו לו גורמים במערכת אכיפת החוק יכול לקרות לכל אחד.

ייתכן שאני חושד בכשרים, אבל נדמה לי שחוקריו של הרו ידעו מה יש בטלפון שלו עוד לפני שהוא מסר להם אותו מרצונו. זאת, כיוון שהם השתילו, למיטב הבנתי, תוכנת ריגול, שלא כדין, במכשירו.; מה שלימד אותם, כך אני מניח, שיש בו הקלטות של שיחות בין ראש הממשלה לבין המו"ל של ידיעות אחרונות.

החוקרים לא יכולים היו , מטעמים ברורים, לגלות שהם יודעים על ההקלטות ולכן הרו זומן לחקירה כדי לחלץ ממנו "הסכמה" לחדור למכשירו. הסכמה זאת ניתנה - ושוב , זאת ספקולציה שלי - לאחר שהוסבר להרו שהחוקרים יודעים על עבירות פליליות שהוא, כביכול, ביצע. הרו המבוהל מיהר להסכים לחדירה למכשיר שלו – וכך השיגו החוקרים את הלגיטימציה, לכאורה, לשים יד על ההקלטות מבלי שמעשיהם הנפשעים ייחשפו. פשוט מפחיד.

אבל בכך לא תם הסיפור. כל רכושו של הרו נתפס בידי החוקרים כדי לקדם, כביכול, את החקירה באישומים נגדו. הרו האומלל נותר חסר כל. במצב הזה, החוקרים לא התקשו לשכנע אותו להיות מעין "עד מדינה". אני שם את המילים במירכאות מכיוון שהחוק מגדיר כך עד מדינה : " שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה". הרו לא עונה להגדרה הזאת.

הוא לא היה שותף לעבירה שביצע, כביכול , נתניהו. דא עקא, פרקליטות המדינה השכילה לעקוף מגבלה זאת בכך שהיא הציעה לו "טובת הנאה" מסוג אחר. להרו לא הייתה כל ברירה. הוא חתם על ההסכם שהוכתב לו בידי החוקרים. ממש כשם שעשו עדי המדינה האחרים. אף הם נאנסו בשיטות בזויות, לטעמי, "לסגור" את ענייניהם הפרטיים בדרכים עקלקלות.

בשלב הזה, לאחר שהניצוד היה בידיהם, ביקשו החוקרים לדעת מה יש להרו "למכור" להם. הם לא ביקשו לחקור עבירה קונקרטית. הם יצאו ל"מסע דיג". הם רצו בראשו של נתניהו. זה היה ברור להרו , למן הרגע הראשון, כמו גם לכל "עדי המדינה" האחרים. הרו סיפר על כך, בקול חנוק מדמעות, בביהמ"ש.

לא מכבר סיפר אחד ממקבלי ההדלפות הראשיים של פרקליטות המדינה שלא יהיה הסדר טיעון, לטענתו, מבלי שנתניהו יסכים לפרוש מן החיים הציבוריים. זה מה שהיה מונח על השולחן, לדבריו, למן היום הראשון של החקירות. כלומר, תכליתה של החקירה היה אחד ויחיד: פגיעה במעמדו של נתניהו; למעשה, ביכולתו לעמוד בראש המחנה הענק שתומך בו.

בסופו של דבר, משהו השתבש למי שרצה ב"תוצאה ציבורית". בפרקליטות המדינה פשוט לא שיערו שנתניהו לא יירתע מפני המבקשים את "ראשו". כתב האישום המופרך, המלא בחורים, שרשלנות מנסחיו מבצבצת על כל צעד ושעל, לא ימלא את היעוד שחזו לו אלה שעומדים מאחוריו. חבל שיש לחזור על הדברים, עד לזרא, שוב ושוב, דווקא בימים אלה.