מורה. אילוסטרציה
מורה. אילוסטרציהצילום: ISTOCK

סקר מגלה כי 85 אחוזים מהמחנכות בבתי הספר בישראל שקלו בשנה האחרונה פרישה מתפקידן בשל עומס שחיקה ושכר נמוך. על הסקר שוחחנו עם סמנכ"לית האסטרטגיה בקרן משפחת לאון שערכה אותו, מיטל בראון מנדלביץ'.

"שמנו זרקור ענק על המחנכות שמשפיעות כל כך על הילדים שלנו, ואנחנו בודקים את מצבן בסקרי עומק", מספרת בראון מנדלביץ' ומדגישה כי המחנכות מגיעות לתפקידן "עם הרבה אידיאולוגיה ומסירות לתפקיד התובעני והקשוח".

עם זאת השנה החולפת, היא מוסיפה, הייתה מאתגרת במיוחד עבור המחנכות וזאת לנוכ האתגרים הפנים חברתיים בישראל והאתגרים הביטחוניים שמתנקזים לעולם החינוך ומצטרפים למצוקת כוח האדם הקיימת ממילא בעולם ההוראה הישראלי.

"אף אחד לא מגיע לחינוך בגלל השכר, אלא בגלל הרצון לחולל שינוי, והם מגיעים למערכת מאוד מורכבת מבחינת תנאים, למרות השיפור שחל בתנאים, ומגלים שהמציאות היא לא כמו בחלום", אומרת בראון מנדלביץ' ומציינת כי לעומת העבר כיום אין למחנכות די זמן פנוי לעסוק בו בחינוך של ממש, במפגשים אישיים אחד מול אחד עם התלמידים והן נאלצות לעסוק בחינוך כוללני, בהובלת הכיתה בפרמטרים שונים ומגוונים, והדבר מקשה עליהן לראות בתפקידן את מימוש החלום שלשמו הגיעו.

סוגיה נוספת שמקשה על המחנכות היא סוגיית יחסם של ההורים. "הרבה הורים מתבלבלים ומתערבים בעבודת המחנכות. אנשים לא מבינים שחינוך זה מקצוע והם מגיעים, מתערבים, פוגעים, מעליבים ובכך שוחקים את מעמדה של המחנכת", היא אומרת ורואה ביחס זה של ההורים עילה לא מבוטלת למחשבות העזיבה של המקצוע.

באשר להורים שוחרים שלא להתערב כלל בעבודת החינוך, מדובר בעיה, אך לא בבעיה שהמחנכות נכונות וערוכות להתמודד איתה בהיותה חלק ממהות תפקידן כמחנכות. מציאות שכזו מחייבת ביטויי חמלה ורגישות מיוחדים שלשמם בחרו במקצוע החינוך. לעומת זאת הורים שפוגעים במעמדן ומטיחים בהן ביזיונות וביקורות, הם אלה שמערערים את הנכונות לתפקד.

לשאלתנו מהי הסיבה שהציבו המחנכות כסיבה עיקרית למחשבות על עזיבה, משיבה בראון מנדלביץ' כי הסיבה העיקרית היא "עומס, שחיקה, ריבוי משימות והקושי לבצע את הדבר שלמענו הן קמות בבוקר".

"דרושה ההתמודדות רב מערכתית. תוספת שכר לא תפתור את זה, ומה שאנחנו עושים יחד עם משרד החינוך הוא פיתוח תכניות, תשתיות הוקרה ועוד", היא אומרת ומזכירה כי חלק בלתי נפרד מעבודתה של המחנכת היא האחריות לערכים ולרגש לצד הפיכתה של הכיתה לקבוצה מגובשת תוך התמודדות עם תופעת החרמות וכיוצא באלה, ולשם כך הקרן פועלת על מנת לתת למורים ולמחנכים כלים ליישום הפוטנציאל החינוכי שלשמו הן מגיעות ליום העבודה.

באשר לסיכוי שהמחשבות על נטישה אכן תתממשנה, היא אומרת "לשמחתנו המימוש לא יהיה קרוב למספרים הללו, אבל צפויה עזיבה לקראת השנה הבאה. מעבר לכך יש קושי בהרשמה ללימודי מקצועות החינוך. זה מצריך הרבה חשיבה".