הכוח של קבוצה

בימים אלה ראיתי בעיניים את כוח הציבור, כוח הרבים: פעמים רבות אני מגיעה למסע הרצאות בחו"ל.

אבל בשבת הזו יצאתי עם משלחת של כ-35 מרצים מהארץ, לפרויקט ששמו "סופשבוע של השראה" בלונדון. כל אחד מאיתנו קיבל רשימה של בתי ספר וקהילות ובתי כנסת, ויצא לדרך.

האפקט הוא אדיר: ההורים שומעים אותנו בבית הכנסת, הילד שומע אותנו בבוקר בבית הספר, הנוער שומע אותנו בסאנדיי-סקול (מסגרת לימודית של יום ראשון, יום החופש) ובסוף כל הנקודות מתחברות.

הגענו במצטבר לעשרות אלפי יהודים בריטיים, שמרגישים שהם חלק ממשהו גדול. "אתם רק 35 מרצים? התחושה היא שכבשתם את כל לונדון", אמרה לי פה מישהי.

בפרשה שקראנו בשבת כתוב: "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה – מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם – רְבָבָה יִרְדֹּפוּ, וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב". חמישה מאיתנו יכולים לרדוף מאה אויבים ולנצח אותנו, אבל אם אנחנו מאה – אנחנו יכולים לרדוף עשרת אלפים.

פרשנינו מסבירים שהחשבון הזה לא פרופורציונלי, כי ככל שרבים יותר מצטרפים – ההשפעה גדלה בצורה לא טבעית. רש"י מסביר את הפסוק בעיקרון חשוב, לכל תחום: "אינו דומה מועטים העושים את התורה – למרובים העושים את התורה".

רוצים לעשות משהו טוב ומשפיע? חפשו שותפים. זה יגדיל את הכול פי כמה וכמה.