לרגל יום ירושלים מספר הרב אברהם ישראל גליס, זוכה אות יקיר ירושלים בשנה שעברה, ומחבר הספר "האיש שלנו בירושלים" - על העיר שבה הוא חי ופועל לאורך שנות חייו - מנקודת מבטו הייחודית.
"מי שחי באותה תקופה של ירושלים שלפני מלחמת ששת הימים, ברור לו שזה היה נס. מי שגרו בשכונות הקרובות לעיר העתיקה ברור להם שזה היה נס. מצאו תכנית ישנה שמופיעה בספר של עוזי נרקיס על מה שתכננו הלגיונרים לעשות כשיכנסו למאה שערים, להרוג את כולם, לשחוט את כולם. הם ידעו את כל הרחובות והבניינים של השכונה. לכל מי שהיה חי באותה תקופה ברור שזה היה נס", אומר הרב גליס.
"פעם הגעתי לכותל ביום ירושלים. מצד אחד היו אנשים שאמרו הלל ומצד שני כאלה שאמרו תחנון. שאלתי את הרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה, מה אתה אומר על התופעה הזו. הוא אמר לי, אלה אומרים תחנון כדי שאלה יוכלו לומר הלל".
עוד מספר הרב גליס על ההיערכות להרג אדיר ממדים בירושלים. הוא עצמו זוכר כיצד חפרו את גן העצמאות והכינו במקום קברים. הרב גליס מספר כיצד הלך עם אביו לקבור חללים מהמערכה בהר הזיתים, שם הוכנו קברים רבים "כי לא ידעו למה לצפות", כלשונו. "בנבי סמואל היו תותחים ארוכי טווח שירו לעבר הר הרצל כי הוא היה המקום היחיד שהיה מואר. בכל פעם שהייתה שריקה של פגז קפצנו והתחבאנו בתוך הקברים. באחת ההפגזות קפצתי כשאבא שלי היה בקבר אחר, קודם הוא הוציא מהארנק 25 גרוש וביקש ממישהו שיוצא לעיר שיקנה לו סיגריות או שתיה, אבא שלי במקום להחזיר את הארנק לכיס האחורי הוא הכניס אותו לכיס של החולצה, פגז התפוצץ ורסיס נכנס לו לתוך הארנק. אם הוא היה מחזיר את הארנק לכיס האחורי הוא היה מת במקום".
על חגיגות יום ירושלים אומר הרב גליס כי כיום שני ציבורים חוגגים את היום, הציונות הדתית והקנאים שמוציאים את הפרסומים נגד החגיגות. כל השאר לא מציינים את היום ולא את הנס שהיה בו. לדבריו יש לומר הלל בלי ברכה, כפי שנהגו בישיבת חברון שבה הוא עצמו למד. "אמרו פרקי הודאה לקב"ה", הוא אומר ומציע למגיעים לירושלים להגיע לכותל המערבי ולומר שם פרקי הודאה על הנס ועל השיבה לכותל המערבי וקברי האבות.
הרב גליס מיצר על כך ששחרור ירושלים ויהודה ושומרון מצוין רק על ידי הציונות הדתית בעוד הציבור החרדי מתמהמה. "בשבת חיי שרה לא תמצא בחברון חרדי אחד, וזה חבל".
בהתייחס לתמורות הדמוגרפיות בעיר אומר הרב גליס כי אך טבעי הוא שכאשר הציבור החילוני עוזב את העיר והציבור החרדי שבעיר הולך וגדל פניה הדמוגרפיות של העיר ישתנו, אך עם זאת הוא מביע התפעלות מכך שבראש העיר עומד אדם ללא מפלגה מאחוריו המצליח לאחד את חלקי העיר השונים. "הייתי עם חמישה ראשי עירייה בירושלים, אבל משה ליאון מאחד את ירושלים ונותן תנופה אחרת, מאפשר לחרדים לחיות בדרכם וכך גם למי שלא שומר. העיר מתחרדת באופן טבעי אבל כל אחד יכול לחיות בטוב בשכונה שלו".
הרב גליס עדיין מתרגש מירושלים ומה שמסייע לו בכך הוא הקשר שלו לעולם הארכיאולוגיה הירושלמי. הוא עצמו מצוי בקשר עם ארכיאולוגים שחופרים את העיר ומוצאים בה ממצאים מתקופת בית שני ומרגש אותו "להחזיק מטבעות וכלים של בית המקדש".