מחקר חדש שבחן לראשונה את תכנית הלימודים הנוכחית במצרים לכיתות א'-י"ב העלה כי חל שיפור משמעותי ביחס ליהודים וליהדות בספרי הלימוד שנכתבו מחדש כחלק מהרפורמה בתוכנית הלימודים שהגיעה עד כה לכיתה ה' והכנסת תכנים כללים רבים המקדמים שלום, סובלנות וקבלת האחר.
באופן מבטיח, ספרי הלימוד החדשים שפורסמו בשנים האחרונות אינם כוללים סטריאוטיפים אנטישמיים או מוטיבים אלימים כלפי יהודים וישראל שהיו קיימים בספרים המקבילים הקודמים כמו ייחוס מעשים רעים ותכונות שליליות כמו הונאה, חמדנות ובוגדנות. אלה הוחלפו בערכים של סובלנות ודו-קיום המדגישים יסודות משותפים בין האסלאם ליהדות.
כך למשל ספר לימוד לחינוך איסלמי לכיתה ה' שהיה בשימוש בשנה שעברה ונכתב מחדש קשר בין מלחמת יום הכיפורים למלחמות הנביא מוחמד נגד היהודים כמלחמת דת בין מוסלמים ליהודים. השיעור תיאר תכונות של יהודים כבוגדים מטבעם וקבע לתלמידים ש"הם תמיד כאלה" תוך הטלת משימה לחיפוש פסוקי קוראן באינטרנט על "בוגדנות היהודים" ומשימה נוספת תחת השם "היהודים של אתמול הם היהודים של היום". השיעור הסתיים בחידון שבין היתר ביקש מהתלמידים לבחור מבין האפשרויות הבאות לתיאור תכונות של יהודים כשהאפשריות הן יושר, בוגדנות או כנות.
במקום תכנים מסוג זה הוכנסו תכנים אחרים כמו הכרה של האסלאם בתורה ודוגמאות מהקוראן המדגישות חיים משותפים עם יהודים על בסיס של שלום, צדק ושיתוף פעולה, תוך ציון ספציפי שמוחמד חתר ליחסי שלום, דו-קיום וחמלה עם יהודים. תלמידים אף מתבקשים בהקשר זה לעצב חוברת שכותרתה "המדריך לשיתוף פעולה עם אחרים" בה על התלמידים לציין דוגמאות המשקפות יחסי כבוד סובלנות ושיתוף פעולה כלפי יהודים בהתבסס על סיפורי הנביא מוחמד בעיר מדינה ולדון בחשיבות יישום הערכים הללו בחיי היומיום באופן המשליך על ימינו אנו.
באופן חסר תקדים למדינה ערבית-מוסלמית משרד החינוך המצרי פרסם ספרים חדשים בחינוך נוצרי המיועדים לתלמידים נוצרים בשיעורי דת בכיתות ברחבי מצרים המכירים בקשר הדתי היהודי לארץ ישראל ההיסטורית ובקיומו של בית המקדש יהודי שנבנה על ידי שלמה המלך בירושלים.
יחד עם זאת, אופיה ההדרגתי של הרפורמה מביא לכך שתלמידים ממשיכים להיות חשופים לאנטישמיות בהקשרים דתיים והיסטוריים כאחד, בספרי הלימוד לכיתות הגבוהות, שעדיין לא נכללו ברפורמה המתמשכת (כיתות ו-י"ב) שעתידה להסתיים רק בשנת 2030.
מדובר בתכנים הכוללים את האשמת היהודים בגרימת האנטישמיות באירופה, תיאורם כקבוצה אתנית העוסקת בפיננסים ושנאה של כלל היהודים למוסלמים. אין לימוד על השואה, על אף שספר היסטוריה אחד מאשים את הציונים בניצול ה"טענה" ששישה מיליון יהודים "נהרגו או נשרפו על ידי הנאצים" על מנת להצדיק הגירה של יהודים לפלסטין על חשבון הערבים החיים שם.
באשר לישראל, ספרי הלימוד חושפים גישות סותרות. נעשו שינויים חיוביים משמעותיים ביותר בלימוד הסכם השלום עם ישראל בהשוואה לספרי הלימוד שנכתבו ככל הנראה בתקופתו של הנשיא מובארק. תלמידים מצריים כעת לומדים על היתרונות של הסכם השלום בין מצרים לישראל וניתן דגש רב יותר ללגיטימיות של ישראל כשותפה לשלום. התלמידים נדרשים לשנן את סעיפי הסכם השלום, ולתאר את "יתרונות השלום למצרים ולמדינות ערב". תצלום של חתימת הסכם השלום בבית הלבן עם דיוקנו של מנחם בגין מוצג לראשונה. קטעים כמו כינון "יחסים נורמליים" בין שתי המדינות השתנו לכינון "יחסי ידידות."
עם זאת, ישראל מוצגת לעתים קרובות כ"ישות ציונית" בלתי לגיטימית, הנתמכת על ידי כוחות קולוניאליים מערביים, ומונעת על ידי השאיפה המתמשכת להתרחב על חשבון הפלסטינים והערבים. שחרורן של פלסטין וירושלים מהכיבוש הישראלי מוצג לא רק כמטרה פוליטית, אלא כמחויבות אסלאמית. מפות נמנעות מלקרוא למדינת ישראל בשמה, ומתייחסות אליה במקום כ"פלסטין" אבל מעניין לציין שכמה מפות הפכו לניטרליות יותר בגרסאות החדשות בהן מחקו את השם פלסטין שהיה פרוס על המפה והשאירו אותה ללא ציון שם של ריבון.
באופן מפתיע האחים המוסלמים כלל אינם מוזכרים וסכסוכים אזוריים עם איראן, טורקיה, קטר אינם נדונים. מהפכות האביב הערבי בכיכר תחריר בקהיר של ינואר 2011 ויוני 2013 מוצגות באור חיובי, כניסיונות עממיים להביא חופש, דמוקרטיה וערכים ליברליים. הצבא מתואר בצורה חיובית ביותר, כמתווך הגון שנחלץ לעזרת העם וכדבק שמאחד בין כולם. משטר מובארק מואשם בשימוש באלימות נגד מפגינים. הנשיא מורסי מואשם בכישלונו לקיים בחירות מוקדמות לנשיאות ועל כך שלא הצליח להציע פתרונות לבעיות של העם המצרי.
מדיניות החוץ העכשווית של מצרים ממוסגרת כמדיניות של יחסי ידידות ושיתוף פעולה. יש דגש מיוחד על קשרים כלכליים עם מדינות רבות, בהן ארה"ב, הודו, גרמניה, ברזיל וניגריה.
למצרים יש את מערכת החינוך הגדולה ביותר במזרח התיכון ובעולם הערבי כולו עם מעל 25 מיליון תלמידים רשומים בבתי ספר.
מנכ"ל מכון המחקר והמדיניות IMPACT-se מרכוס שף אומר כי "הנשיא א-סיסי עמד בהבטחתו לבצע רפורמה בתוכנית הלימודים של מצרים. לה יש מערכת החינוך הגדולה ביותר במזרח התיכון ולכן תהליך זה של הסרת אנטישמיות וביטויי שנאה אחרים מספרי הלימוד מהווה תרומה משמעותית לצמיחה של חברה מצרית סובלנית יותר שתחזק את היציבות האזורית שתילחם בקיצוניות".
סמנכ"ל המכון אריק אגסי מוסיף: "מצרים מוכיחה שהיא מבינה את הכוח שיש לספרי לימוד להיות חסם קריטי לקיצוניות מגיל צעיר. מכון IMPACT-se ממשיך להוכיח שמחקריו ועבודתו הבינלאומית מעודדים מדינות לבצע שינויים חיוביים חסרי תקדים במערכות החינוך שלהם. מצרים מצטרפת לטרנד בו שורה של מדינות שחקרנו בשנים האחרונות כמו סעודיה, מרוקו, איחוד האמירויות, וקטר מוחקים הסתה ושנאה מספרי לימוד".