בירושלים יתקיים היום (שני) טקס חנוכת רחוב על שמו של קצין צה"ל שהוצא להורג על לא עוול בכפו, מאיר טוביאנסקי ז"ל ואלמנתו, לנה, שלחמה על חפותו. עם בנו, יעקב בנטוב, שוחחנו על החיים בצילה של הפרשה המטלטלת שהסתיימה בדיוק לפני 75 שנים בגזר דין המוות שניתן ובוצע אותו משפט שדה.
בנטוב היה אז בגיל 11. כשבוע לאחר האירוע הבחין שאביו לא חוזר ומשהו לא בסדר קורה מסביב. בתוך ארבעה חודשים התבהרו העניינים בעקבות מאבקה של אמו ש"פנתה באמצעות עו"ד לויצקי לבן גוריון, ואחרי שתי תזכורות הוא ענה שחלו כנראה כמה אי סדרים, ומינה פרקליט צבאי במקום התובע הכללי שהוחלף בשל טעויות שבוצעו על ידו".
"מונה פרקליט צבאי ראשי בשם אהרון חוטר ישי שחקר את הנושא. אחרי כמה חודשים הגיע מכתב נוסף מבן גוריון שבו הוא מודה שהייתה טעות טראגית ואת הנעשה אין להשיב", מספר בנטוב ומציין כי בן גוריון תלה את הטעות הטראגית באי סדרים שנותרו מעידן המחתרות.
על האירוע עצמו ועל הבחירה להיטפל דווקא לאביו מספר בנטוב: "הסיפור מאוד פשוט. נוצר כאן מפגש אינטרסים של שני אנשים שאינם קשורים זה לזה. האחד הוא פקיד חברת חשמל שחשק בתפקיד של אבא שלי כמנהל מחלקת צרכנים. השני היה קצין המודיעין של החטיבה הירושלמית שמונה ערב פרוץ ההפוגה ראשונה, בנימין ג'יבלי. כשהחלה ההפוגה התברר שהאו"ם מאפשר להזרים לירושלים מוצרים חיוניים בלבד, מה שלא כלל סולר ובתחנת הכוח בירושלים נותרה כמות קטנה של סולר. אי לזאת הוחלט להפעיל רק רשת חירום שסיפרה חשמל למפעלים חיוניים, בתי חולים וכמה מפעלי נשק קטנים".
"ב-16 ליוני, 4-5 ימים אחרי תחילת ההפוגה, סוכם לשתק את אספקת החשמל לעיר ולהפעיל רק את אספקת החירום. התכנית הוצגה למנהל חברת החשמל הבריטי, ג'ון בראיינט. הרשימה של מוקדי החירום הוצגה בפניו בנוכחות חברי הנהלה ופקידים שהיו שם. אותו פקיד החליט שזו ההזדמנות שלו לרשת את התפקיד של אבא שלי. הלך לחבר שלו שהיה בשירות הידיעות של ההגנה, והוא העביר את המידע לבנימין ג'יבלי ועל סמך זאת ג'יבלי החליט שבידו המרגל. למרות שלא היה מדובר ברשימה סודית אלא רשימה מסומנת שכולם הכירו אותה".
ממשיך בנטוב ומספר כי מאחר וחיפשו את המרגל שמעביר מידע לליגיון הירדני שהפגיז מוקדים חיוניים בירושלים, היו שמועות שיש מי שמכוון את הירי הירדני וג'יבלי החליט שטוביאנסקי הוא שהעביר את רשימת מוקדי החירום לירדנים דרך המנהל הבריטי.
"ג'יבלי נסע לאיסר בארי, המפקד שלו, ואמר שיש לו את המרגל וצריך לעצור אותו. בארי הלך לתובע הראשי, אריה גורלי, סיפר שיש לו את המרגל. קיבל פקודת מעצר לעשרה ימים ובהמשך היה דיון על משפטי שדה ופסקי דין מוות. איסר בארי הלך בדרכו להצטייד, גם לחברו יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, וקיבל פתק שמפקדי השטח צריכים לסייע לו למצוא קציני שיפוט וכיתת יורים".
במקביל מתקיים בירושלים טקס צבאי ראשון של חיילי צה"ל בגן סאקר, שם היה שדה תעופה. החיים כהרגלם. "למחרת אבא שלי נסע לדיונים בתל אביב על הקמת שדה תעופה גדול שנועד לקום במקום שבו היום רחוב כנפי נשרים. חיפשו ולא מצאו אותו בירושלים, חיפשו אותו בתל אביב ועצרו אותו ביום חמישי אחר הצהרים. בהפסקת צהרים הוא הלך לקנות כמה מצרכים בשוק הכרמל לפני שהוא חוזר לירושלים. עצרו אותו והודיעו לו שיש לו ישיבה עם מפקד ירושלים, האלוף דוד שאלתיאל. בחולדה אמרו לו שהוא נאשם בריגול. הסיעו אותו בחורבות הכפר בית ג'יז, היום קיבוץ הראל, הגיעו לשם איסר בארי, ג'יבלי ועוד שני קצינים. ג'יבלי הציג רשימה שכביכול נמסרה ללגיון, זו הייתה רשימת המפעלים החיוניים ועל סמך זה בוצע פסק דין מוות אחרי שעה".
כיתת היורים כללה מלכתחילה שמונה חיילים. שניים סירבו לירות, אחד מהם היה יוצא מחנות ריכוז שאמר שלא יירה. נותרו שישה שביצעו את הירי.
בנטוב מעלה שתי שאלות שלא נשאלו מעולם ואמורות היו להישאל במעמד המשפט ולמעשה לסייע בהוכחת חפותו של אביו: "האחת היא איך רשימה שנמסרה לג'ון בראיינט שלכאורה מסר למפקדי הליגיון שמסרו אותה למפקדי הסוללות, הגיעה לבנימין גיבלי? זו שאלה שלא נשאלה מעולם". השאלה השנייה היא בחינת התאריכים הרלוונטיים המלמדים על כך שאם אכן נמסרה הרשימה היא הגיעה ליעדה רק ארבעה או חמישה ימים אחרי שההפגזות הירדניות הסתיימו.
בנטוב מספר כי מאז האירוע הטראגי לא היה לו ולאימו כל קושי מול מוסדות המדינה, שכן לא היה לאלה כל קשר לאירוע. "בן גוריון נפגש איתנו כשהתפרסם נושא הטעות ובזה נגמר הנושא. אימי הוכרה כאלמנת צה"ל ואני הוכרתי כיתום צה"ל ובזה נגמר הנושא".
עם זאת "הייתה הדחקה של צה"ל עד לפני 5-6 שנים, עד שבעזרתו של סא"ל במיל' גדעון מיטשניק שפנה לראש אכ"א הקודם גילו שאבא שלי היה בחיל האוויר ומאז שהעניין עבר לחיל האוויר נושא ההנצחה מטופל בכל הכבוד הראוי ובצורה מסודרת, אבל זה לקח כשבעים שנה".
הנצחת שמם של מאיר ולנה טוביאנסקי ז"ל בשם רחוב בירושלים יתקיים היום (שני) במעמד ראש העירייה, משה ליאון, ברחוב הרב יוסף קאפח בשעה 17:00.