לורי סמית', מעצבת אתרי אינטרנט מקולורדו, קיבלה את אישור בית המשפט במדינה שלא לעצב אתרים עבור זוגות חד מיניים, עקב אמונתה הנוצרית אוונגליסטית.
סמית' עצמה הגישה את התביעה לבית המשפט בשנת 2016 ובה טענה כי היא מוכנה לקבל בקשות לעיצוב אתרים מזוגות רגילים של גבר ואישה, אך אינה מוכנה לעצב את האתרים עבור זוגות חד מיניים. היא הגישה את התביעה למרות שמעולם לא נענשה על סירובה לעצב אתר אינטרנט לזוג חד מיני.
בתביעה שהגישה טענה סמית' כי כאיש מקצוע יצירתי יש לה זכות ביטוי חופשית לסרב לבצע עבודה המתנגשת עם השקפותיה ואמונותיה הדתיות.
בפסיקה שהתחלקה בין 6 שופטים שתמכו בבקשה ל סמית' ל-3 שהתנגדו לה, קבעו השופטים כי סמית' היא אמנית בעלת זכות ביטוי חופשית, המאפשרת לה להחליט למי מהלקוחות היא מוכנה להעניק שירות. ארגוני זכויות אדם העבירו ביקורת על הפיסקה בטענה כי היא עשויה לאפשר לבעלי עסקים אחרים להתחמק מעונש ב-29 מדינות המגנות על זכויות הלהט"ב.
"התיקון הראשון חוזה את ארצות הברית כמקום עשיר ומורכב, שבו כל בני האדם חופשיים לחשוב ולדבר כרצונם, לא כפי שהממשלה דורשת", כתב השופט ניל גורסוץ' בפסיקה. השופטת סוניה סוטומאיור שהייתה חלק מהשופטים שהתנגדו לפסיקה, כתבה כי "היום, לראשונה בתולדותיו, בית המשפט מעניק לעסק הפתוח לציבור זכות חוקתית לסרב לשרת בני מעמד מוגן".