כשנה לאחר פטירת סבה מהתדרדרות מחלת הפרקינסון החליטה אוריה דמליך, סטודנטית לתואר ראשון בביו-אינפורמטיקה בקמפוס טל של המרכז האקדמי לב, לקדם פיתוח חיישן חירום שיסייע לחולים וימנע נפילות המאפיינות את שלביה המתקדמים של המחלה.
הפיתוח, היא מספרת לערוץ 7, מבוסס בינה מלאכותית ובו הטלפון הסלולארי מונח על ההליכון שמחזיק החולה ואפליקציה פשוטה שפיתחו דמליך וחברותיה מצלמת באופן רציף את צעדי רגליו של האוחז בהליכון וכאשר רגליו נעצרות האפליקציה מזהה אם קיימת תנועה קדימה של ההליכון. במידה ואכן ההליכון ממשיך להתקדם לאחר עצירת הצועד עצמו, מה שעשוי להביא לנפילה, האפליקציה מייצרת התראה קולית שמזהירה מהמשך גלישה של ההליכון קדימה.
המיזם כלו פותח במסגרת האקתון הנשים Hack.her.it#6 של מרכז היזמות שרייבר לב-טק במרכז האקדמי לב.
בשלב זה הפיתוח מתריע קולית מהמשך תנועת ההליכון, אך השאיפה שמציבות דמליך וחברותיה היא להביא לבלימה אוטומאטית של ההליכון מבלי להיעזר באדם המחזיק בהליכון, אך לפי שעה הפיתוח מהווה בסיס שעליו ניתן יהיה לפתח עצירה של ממש של ההליכון, מניעת נפילה והחלקה ומתן תחושה בטוחה יותר לחולה.
דמליך מספרת על לידתו של הפרויקט בהשראת ההתמודדות של סבה שכאמור נפטר לפני כשנה לאחר שנים ארוכות בהן התמודד עם פרקינסון, התמודדות שהלכה וגברה עם השנים. התמודדות זו הפכה למורכבת יותר כאשר הסב היה זקוק למישהו שיצעד לצידו כשהוא יוצא מהבית מחשש להחלקה ונפילה בעקבות גלישה של ההליכון קדימה. הפיתוח אותו הובילה היה עבורה גם עזר בעיכול הקושי שבפטירת הסב.
לשאלתנו אם משמעות השימוש באפליקציה היא שלא ניתן להשתמש בטלפון בזמן ההליכה, משיבה דמליך כי אכן קיימות מגבלות שיש לפתור, אך יש לזכור שההליכה קשה ממילא על החולה או הקשיש העושה שימשו בהליכון, כך שממילא שיחת טלפון כמעט בלתי אפשרית עבורו. עם זאת יתכן וניתן יהיה להתקין על ההליכון התקן אלקטרוני שבצע את פעולת הצילום וזיהוי העצירה במקום הטלפון, אך הורדת אפליקציה לטלפון תהיה מטבע הדברים זולה ופרקטית הרבה יותר.
לפי שעה דמליך וחברותיה יוצרות קשר עם ארגונים ומוסדות העוסקים בחולי פרקינסון על מנת לעניין אותם בפיתוח ולבחון אפשרויות לשיתופי פעולה עתידיים להעמקת הפיתוח וייעולו.