אבי בל, פרופ' למשפטים מהפקולטה למשפטים באונ' בר-אילן ועמית בכיר בפורום 'קהלת' מתייחס בשיחה עם ערוץ 7 להיבטים המשפטיים הבין-לאומיים של הרפורמה המשפטית, אופיו של בית הדין בהאג וההיסטוריה האנטי-ישראלית שלו לאורך השנים.
ראיון זה נערך ברקע קריאות מתנגדי הרפורמה וגורמים באופוזיציה, כי לרפורמה המשפטית יהיו השלכות בין-לאומיות, בדגש על חשיפה להעמדה לדין של חיילים, שרי ביטחון וראשי ממשלה לשעבר, משום שמערכת המשפט "תוחלש משמעותית" לשיטתם.
ראשית, מה המשמעות של העמדה לדין בבית המשפט בהאג? כמה מקרי עבר היו ומתי בית הדין מעמיד אדם למשפט? מתי התחיל בכלל בית המשפט בהאג את פעילותו?
אם יש כתב אישום, בית הדין מבקש ממדינות חברות לאמנת רומא, לעצור ולהסגיר את הנאשם. היו בקשות מעצר שלא צלחו (הנאשמים הסתובבו בעולם ולא נעצרו). אם מורשע הנאשם, בית הדין יכול לגזור מאסר בפועל, והוא יבקש ממדינה חברה לשים את המורשע בכלא, אך אין לבית הדין מתקני כליאה או משטרה.
מאז שבית הדין התחיל לפעול ב-2002, הוגשו בממוצע כשני כתבי אישום כל שנה, והורשע אדם סופית (ונענש) כל כ-4-5 שנים. בית הדין נתפס, בצדק, כאיטי, לא יעיל, לא מקצועי וכפוף לסדר עדיפות פוליטי.
מאיזה סמכות בתי הדין בהאג מעמידים לדין?
סמכויות בית הדין מוגדרות באמנת רומא. בית הדין רשאי לשפוט רק נאשמים שהם אזרחי מדינות חברות לאמנה או שביצעו פשעים בתוך שטחי מדינה חברה. בנוסף, בית הדין יכול לשפוט רק פשעים המוגדרים באמנה, ורק אם הפשעים חמורים מאוד ("בעלי משקל" בלשון האמנה) ולא היו נושא של הליכים פלילים קודמים בתוך המדינות.
בית הדין יכול לפעול רק אחרי הפנייה במסלול מוגדר והוא יכול לשפוט נאשמים רק בנוכחותם. אין תביעות בבית הדין אלא דרך לשכת התובע. עם זאת, יש לזכור שהתובע ובית הדין מצאו דרכים בעבר להתחמק מהמגבלות על סמכות.
היסטוריה של ישראל עם בית הדין
ישראל השתתפה בדיונים להקמת בית הדין וכבר אז היה ברור שבית הדין יהיה פוליטי ואנטי-ישראלי, כפי שניתן לראות מסעיף מיוחד באמנת רומא שיועד להפליל יהודים המתגוררים ביהודה, שומרון, מזרח ירושלים ורמת גולן. ראש הממשלה דאז אהוד ברק רצה בכל זאת להצטרף וחתם על האמנה, אבל ישראל לעולם לא אשררה את האמנה ומאז מנהיגים ישראלים השכילו לא לנסות להצטרף.
על אף זאת ועל אף הסמכות המוגבלת של בית הדין, לשכת התובע בבית הדין עובדת בשיתוף פעולה עם אש"ף כבר כ-15 שנים, למצוא דרך להעמיד לדין חיילי צה"ל ומנהיגיה הנבחרים של ישראל על "פשעים". ב-2012, התובע הודיע שבית הדין יתייחס לאש"ף כאילו הוא מנהיג מדינה בשם "פלסטין", אם יצליח להוציא מהעצרת הכללית של האו"ם הצבעה חיובית בנוגע למעמד 'משקיף-לא-חבר'.
אש"ף ארגן את ההצבעה המדוברת והצטרף לבית הדין כ"מדינה" ב-2015. התובע פתח קדם-חקירה על "המצב בפלסטין" באותה שנה ומייד סימן חיילי צה"ל, מנהיגים ישראלים ואזרחים אחרים כנאשמים פוטנציאלים על "פשעי מלחמה" וה"פשע" של מגורי יהודים באזורים בהם ישראל תפסה שליטה ב-1967.
ב-2019 ביקשה התובעת להתקדם לחקירה פלילית מלאה, וב-2020 בית הדין אישר את סמכותה של לשכת התובע להתקדם בחקירה פלילית נגד ישראלים. ב-2021 נפתחה החקירה הפלילית המלאה. אם לא יקרה נס, יהיו כתבי אישום נגד ישראלים בעוד כמה שנים. כדי להגיע לשלב הזה, גם התובע וגם בית הדין היו חייבים להתנער ממגבלות האמנה על הסמכות, וכך אכן עשו.
מה מונע מבית הדין בהאג להעמיד לדין קצינים, שרי ביטחון וראשי ממשלות ישראליים?
מבחינה פורמאלית-משפטית, אין לבית הדין הפלילי בהאג על מה להעמיד לדין קצינים, שרי ביטחון וראשי ממשלות בישראל. ככלל לא ביצעו פשעים על פי הגדרות האמנה ובמקרים הבודדים בהם פקודים או קצינים כן עברו על החוק, המערכת הישראלית ידעה לטפל בזה.
בנוסף, מדינת ישראל לא הצטרפה לאמנת רומא, ואפילו אם לא מתייחסים לרמת הגולן, מזרח ירושלים ויו"ש כשטחי ישראל, הם אינם שטחים של מדינה חברה. כמו כן, הטענות נגד הישראלים אינם בעלי משקל מצדיק להעמדה לדין.
אולם, העניינים הפורמליים-משפטיים לא מעניינים את בית הדין או את התובע. הדברים היחידים שמונעים הגשת כתבי אישום בשלב זה הם פרוצדורלים/ביורוקרטיים (חוסר בכוח אדם וראיות להגיש לבית הדין) ופוליטיים (הצעדים נגד ישראלים יהיו שנויים במחלוקת בגלל הסטייה הגדולה מדרישות החוק).
לסיום, האם יש סכנה שבעקבות הרפורמה המשפטית בית הדין בהאג יחל לדון בעניין ישראל? האם יש בכלל קשר בין הדברים?
בית הדין התחיל לדון בעניין ישראל לפני כעשור וברור שאין קשר לרפורמה משפטית. עורכי הדין של הפרקליטות ושל משרד המשפטים טוענים יותר מעשר שנים שהם מהווים "כיפת ברזל" לחיילי צה"ל אבל ברור שאין לטענה זאת אחיזה במציאות. יש סכנות רבות לישראל לא מהרפורמה אלא מהתעמולה נגד הרפורמה.
אמנם מבחינה משפטית אין קשר בין אף אחד מן הרפורמות לבין סמכויות בית הדין הפלילי בהאג או גוף משפטי אחר מחוץ לישראל. כמובן שישמחו אויבי ישראל לנצל את התעמולה ולצייר את המדינה היהודית כדיקטטורית, לא-דמוקרטית, כמפרה זכויות אזרחיה וכנטולת מערכת משפט תקינה. על אף שטענות אלה פוליטיות, מאחר ויהיה ניתן למצוא אותן בפיהם של ישראלים, אפשר כי יינתן גיבוי פוליטי ללשכת התובע בהאג וכל גורם אחר שירצה להעמיד לדין ישראלים על פשעים מדומיינים.