
אנחנו בטירוף מערכות של החברה בישראל. כאוס חברתי כזה לא היה במחוזותינו. איומים ואזהרות על הרס מערכות החברה, על הרס הצבא, נבואות זעם המגשימות את עצמן מפי הסרבנים עצמם: "אם לא תקבלו את עמדתנו נהרוס את הצבא".
והנה בשיאה של מחלוקת הנראית כעלולה לפצל את העם עד כדי מלחמת אחים חלילה וחס, מתארגנת לה עצרת פיוס לכאורה, תפילה ברחבת הכותל, צעדה ושרשרת אנושית עד לכנסת, ובראש הקוראים להשתתף בעצרת עומדים ראשי תנועות המחאה, ועמם כמה אנשי תורה מהצד הימני.
ראשי המחאה מבקשים בדרך זו לנסות שוב להכניע את הצד שכנגדם, לקרוא לו בקול נוסף לחדול מכל פעולה שנויה במחלוקת, ואיזו פעולה אינה שנויה במחלוקת חוץ מ"שב ואל תעשה"? כלומר – קבלו את עמדתנו ללא סייג. ומה ניתן בתמורה? שוב שיחות שלא יובילו לשום מקום, בקצרה – מסמוס כל חקיקה מצד ימין, עכשיו ולתמיד.
מה תוכן קריאתם של רבנים במופע כזה? אחים אנחנו וזה מעל הכל. כלומר – אם יש מי שאינו מסכים להכרעה לגיטימית של העם, אז ההרכעה הלגיטימית תידחה מפני המחלוקת. ניתן לחשוב על זה מה שרוצים, אבל למעשה זה תוכן הקריאה.
מה שלא ניתן להסכים לו הוא האשמת שני הצדדים בשווה. הרב יצחק שילת מלין בטורו על "מעשה שטן", ומאשים את הימין באופוריה ובכך שלא הלך סחור סחור, אלא שם את כל תכניותיו על השולחן ואמר את האמת ללא מורא. גם זו כבר האשמה במחוזותינו. עד היום הלינו על פוליטיקאים שמוליכים שולל, מעתה אסור לומר את האמת כדי לא להרגיז.
הלאה: הרפורמה המשפטית הפכה – מעשה שטן – למפלצת. ובכן, לא מעשה שטן אלא מעשה ידי אנשי השמאל שבהפקרות מוסרית שילחו כל רסן כי משהו לא מצא חן בעיניהם. אישית עדיין לא הבנתי איך החוקים הללו קשורים לימין ושמאל, מדוע הפוליטיקאים משמאל מעדיפים שבית המשפט ימשול והימין מעדיף למשול בעצמו? לנכלולי הפוליטיקה פתרונים.
וכעת מלין הרב שילת, שכשמתעורר קצת רצון טוב, משני הצדדים, של אנשים רציניים וישרי דרך, להביע את רצונם להמשיך את קיומנו המשותף בארצנו ובמדינתנו, מיד נשמעים קולות: אתם נאיביים, מנצלים אתכם".
הרב עונה שהם לא נאיביים, אלא רוצים להפסיק את הטירוף, וגם חושבים שרוב העם, האנשים הפשוטים אינם יודעים על מה המהומה הזאת ואינם חפצים בה. אז רבינו, העם יודע היטב על מה המהומה, על חייו הציבוריים שנגזלו ממנו בזדון, על התערבות בוטה בבחירותיו, ועל שליחת יד זדונית גם לתחומי החיים הפרטיים יותר ויותר, על גזילת מושגי בסיס ביהדות מפיות ילדיו, על עושק האופי של המדינה היקרה שלנו, וכעת על האלימות שמונעת כל נסיון להחזיר את השליטה לידיו של העם הנגזל מידי הגזלנים. על כך המהומה, על כך פרצה המחלוקת בין הגזלנים לנגזלים, ולא, רבינו, אין כאן אנשים ישרי דרך משני הצדדים, כי מי שלא מגנה בכל פה את האלימות ואת הסרבנות מהצד שלו, אינו ישר דרך ואינו ראוי ללחיצת ידך.