עו"ד זאב לב, היועץ המשפטי של 'התנועה למשילות ודמוקרטיה', מתאר בשיחה עם ערוץ 7 את תחושותיו יום לאחר החקיקה, מדוע החקיקה שולית אך היה חשוב להעבירה, עניין קישור החקיקה למינויים פוליטיים ועל קיצור ביקורה של נשיאת העליון חיות "התנהלות שלא מכבדת את בית המשפט".
ראשית פתח עו"ד לב ובהתייחסות לאישור צמצום עילת הסבירות. "החקיקה הייתה חייבת לעבור. כשלעצמה החקיקה היא טובה. גם כשאני משווה להתנתקות, אני משווה את התחושות של האנשים, אבל לא את המהלך. ההתנתקות הייתה מהלך פוגעני, אבל החקיקה אינה פוגענית. זו הבחנה שצריך לשים לב אליה. עילת הסבירות עצמה כמעט שלא תשנה כלום בחיי האנשים הפרטיים".
לשיטתו, המחאות וההתנגדות נגד החקיקה ישבו על מעין 'חבית נפץ' משני הצדדים: "מה שקרה זה ששני הצדדים העמיסו המון המון תקוות ומשאבים נפשיים על המאבק הזה. וכשאתה מרגיש שנלחמת על הבית שלך והפסדת, זה כואב. כל האירוע גם מתרחש 18 שנה לאחר הפגיעה שגם אני חשתי בימים האלו, כשהרסו את בתיהם של אלפי אנשים בגוש קטיף".
עו"ד לב נשאל על שאלת הכנות, הרצון הכנה של שני הצדדים להגיע לפשרות ולשתף פעולה וטען: "יש חשיבות לכנות, אבל היא משנית משתי סיבות. אחת, לא משנה מה אני אגיד עכשיו - הצד השני לא ישתכנע מזה. מי תופס את ממשלת הימין כחבורה של שקרנים, לא ישתכנע עכשיו. הדבר השני הוא שהכנות כאן היא הייתה מראש מאוד מוגבלת, כי גם אם היה, וחד משמעית הייתה לאורך כל הדרך כוונה להתפשר אפילו באופן שהיה פוגע בחקיקה עצמה, אבל זה לא היה ישים ולא היה אפשר להגיע לפשרות מכל מיני סיבות".
"ניסינו להתפשר אבל האיומים בסרבנות גרמו לכך שהממשלה לא יכלה להראות שהיא נכנעת לסרבנות. זה שם מגבלה אמיתית על הממשלה להתפשר, זה מצד ימין. מצד שמאל, ראינו אתמול שגם כאשר יאיר לפיד זז לכיוון פשרה, שאגב אפשר היה לקבל אותה, ראשי המחאה עם מגפון מאוד גדול פשוט מנעו את זה".
בעניין האחריות הציבורית של נבחרי הציבור, אמר: "לגנץ ולפיד יש אחריות ציבורית. הם כן הבינו שיש להגיע לאיזה שהיא פשרה, אבל בשלב מסוים האנשים שלא הייתה להם אחריות, מנהיגי המחאה, הם שהכתיבו את הטון. זה לא רק אתמול וזה לא ייחודי למחאה הנוכחית אבל זה מאוד ניכר כאן. קבוצה שהיא מאוד קיצונית, במובן הזה שהיא האנשים הכי קיצוניים במחנה, הם שמובילים את המחנה. המרכז הפוליטי למעשה הולך אחרי קצה המחנה".
בניגוד לגנץ ולפיד, טען עו"ד לב: "מימין אפשר היה לטעון את זה בעבר, אך באירוע הספציפי הזה זה לא המצב. אני מזכיר שבמרץ מי שעצר את כל המהלך היה גלנט. גלנט שנחשב בדעה הכי קרובה למרכז בקואליציה, והוא היה זה שעצר וכל המחנה עצר בעקבותיו. עובדתית מרכז המחנה בלם את הקיצון, וכשנכנסו מחדש למו"מ, הלכו על הצעת החוק הכי פחות משמעותית".
בשאלה האם הייתה הליכה של הקואליציה אחרי גורמי הקיצון שכפו את דעתם על הגורמים המתונים יותר, טען עו"ד לב: "זה לא נכון. הלכנו על הצעת החוק הכי לא חשובה. בתחילה דיברו על מינוי שופטים, על יועמ"שים. הסבירות היא כמעט לא מייצרת שינוי במציאות, וגם כאן הקואליציה ריככה בעצמה את החוק. האופוזיציה יכולה לזלזל כמה שהיא רוצה בזה, אבל כשהצד השני לא ניהל שום מו"מ, ובכל זאת הקואליציה ריככה את החוק. איזה עיקרון יש בזה? שהקואליציה עצמה הלכה אחרי מרכז המחנה ולא אחרי הקיצון. אין שום הסבר אחר לכך שקואליציה של 64 מנדטים, שלכאורה יכולה לעשות מה שהיא רוצה, הולכת לריכוך כזה. בפועל זה מה שקרה. לכן הקואליציה מובלת לא על ידי הקיצון אלא על ידי המרכז".
"הלחץ להתקדם עדיין קיים, אבל כרגע הלחץ במחנה הימין מגיע ממרכז המחנה, זאת בעוד לפיד הובל בידי הקיצוניים במחנה שלו".
בנושא משמעות החקיקה למינויים בשירות המדינה שהיו נפסלים בעבר, אמר עו"ד לב: "בעניין המינויים, זה מינורי מאוד. אפשר לראות את הדברים שאמר אהרון ברק לפני שנתיים. אין כמעט מינויים שנפסלו ויהיה ניתן להעביר אותם עכשיו. מה שכן ניתן להעביר זה המינויים שעברו את כל העילות האחרות ופשוט לא באו טוב לבית המשפט ולכן הופעלה עילת הסבירות בנושא".
"עדיין יש עילות אחרות שבית המשפט יכול להשתמש בהם. אז זה שאמרו שימנו כל מיני חברי מרכז ליכוד לתפקידי מפתח זה קשקוש. יש כל כך הרבה תנאי סף עוד לפני זה. אם לומר בכנות, כשיריב לוין מביא את עילת הסבירות בתחילת הרפורמה, זה לא עוזר לאף אחד להתמנות. לא לדרעי ואני לא מכיר אנשים אחרים".
עו"ד לב נשאל אם כן, האם אחרי הכל היה צורך מהותי ללכת לחקיקה למרות כל המחאות: "המהלך כן נכון לגופו, כי לא נכון שבשיטת משטר יש ג'וקרים, דבר שאין יכולת להתמודד מולו. זה היה חלק ברפורמה שבפרקטיקה לא יעשה את השינוי הגדול. לגבי המנכ"ל שדודי אמסלם רוצה למנות, צריך לראות שהוא לא ייפול בגלל סיבות אחרות, ואם הוא לא נופל בגללם, למה שהיה נופל על נושא הסבירות? אם מישהו חיכה לצמצום עילת הסבירות כדי לעשות איזה מינוי, הוא יגלה לצערו שזה לא יועיל לו. לא נראה להערכתי פסק דין עכשיו, שבוי".
לסיום בעניין קיצור ביקורה של הנשיאה חיות בגרמניה והתהייה על כך, אמר עו"ד לב: "זה התנהלות מאוד מוזרה ומאוד לא מכבדת אותה ואת בית המשפט. זו איזה שהיא הבעת חוסר אמון בשופט. מה הציבור צריך לחשוב שנשיאת בית המשפט העליון מגיעה בעצמה מגרמניה? שאומרת הנשיאה 'אני לא סומכת על השופט מינץ, ומגיעה לנהל את זה בעצמי'? מה את משדרת פה? שהכל פוליטי? זה דבר שהוא בעייתי".
"היא צריכה הרי לפרוש באוקטובר, אז גם זה, מה היא חושבת שיקרה? זו עתירה נגד חוק יסוד ואין בכלל תשתית משפטית לפסילת חוק יסוד מטעם בית המשפט. הרי הממשלה הצליחה לחלץ את החוק הזה בשבעה חודשים שהיא קיימת, אז עכשיו בשלושה חודשים הנשיאה הולכת לחתום על פסק דין תקדימי במדינת ישראל?".