''אני אבחר בך ואת בי תבחרי וביחד נהיה לזוג'' (נעמי שמר). בט''ו באב התנ"כי יצאו הרווקים והרווקות לכרמים. כולם לבושים לבן, יום אחד בשנה -כולם בנקודת שוויון, כולם מייחלים לבחור נכון ולהיבחר נכון.
האם חשבתם פעם מה גורם לנו לבחור דווקא את בן /בת הזוג שלנו? מה הסיבה שהתחתנת דווקא איתה? מדוע זה הוא שבחרת? אם לא נתתם על כך את הדעת עד היום, כדאי ומומלץ לעצור רגע ולחשוב על כך, שכן הסיבות לבחירה הראשונית יהיו המפתח להבנת האתגרים הניצבים בפני בני הזוג, כמו גם סלילת הדרך לבניה טובה יותר של חיי הנישואין.
בואו ננסה להבין לפי התאוריות השונות, את הסיבות המודעות ואלו שאינן מודעות שהביאו אותנו לבחור את בני הזוג שלנו.
ממחקרים בני מאה שנים ויותר, לצד אלו העדכניים יותר, עולה שדמיון בין בני זוג הוא מהגורמים המשמעותיים המביאים משיכה וסיפוק בקשרים רומנטיים. הדמיון יכול להתבטא בכל תחום שתחשבו עליו. במראה שלנו, ברמת ההשכלה, בשכונה בה גדלנו, בתכונות האישיות שלנו, ואפילו-בנטייה להפרעות נפשיות כאלו או אחרות. לפי המחקרים הללו אנחנו חשים ביטחון ונוחות גבוהים יותר ליד בן זוג שדומה לנו, ומרגישים מוכרים ומובנים לידו.
תאוריה נוספת של ד''ר זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, טוענת שאנחנו מתאהבים במישהו שיש בו משהו המוכר לנו מעברנו הרחוק ולא דווקא מההווה . חוויות הפעם הראשונה- אלו החוויות בשנים הראשונות לחיינו שנותרו לא מעובדות, כי לא היו לנו מילים עבורן, לדוגמא: תינוק שחש תחושת רעב נוראית, לא ידע לומר לעצמו שהוא רעב והחוויה יכולה להישאר צרובה, אם הרעב לא יבוא על סיפוקו.
פרויד טוען שאם חווינו כתינוקות אמהות מכילה ומסורה,רוב הסיכויים שנבחר בבן זוג נדיב ואוהב.כשנפגש עם מישהו, אשר יזכיר ללא-מודע שלנו את חווית הפעם הראשונה, זו שלא היו לנו מילים עבורה, קרוב לודאי שנימשך באופן לא-מודע לדמות המוכרת הזו, גם אם לא נבין מדוע.
המטפל והסופר הרוויל הנדריקס, יוצר שיטת האימגו, הציג הסבר שונה אך מרתק לבחירה הזוגית שלנו. לדבריו, אנחנו מחפשים בן זוג שהקשר איתו יתקן את פצעי הילדות שלנו ויאפשר לנו להתפתח ולצמוח.
הנדריקס טוען שכל אחד מביא איתו ''אלבום תמונות'', כלומר, תמונות שנוצרו בשנותינו המוקדמות של כל אלו שטיפלו בנו. התמונות הן צורות שונות של אהבה וקשר, אכזבות וכאבי לב. הפאזל המתקבל מהתמונות הללו הוא הדימוי הפנימי שיצרנו ונקרא אימגו. המוח שלנו, לא זה המאורגן וההגיוני, אלא זה חסר תפיסת הזמן, העתיק, זה הלא מודע, מנסה לשחזר את התסכולים מהעבר כדי לתקן אותם בהווה.
צריך לדעת שלעיתים דווקא הסיבות שחיברו ביננו, אלו בדיוק הסיבות שיגרמו לנו בהמשך חוויות של כאב ותסכול. לדוגמא אם גדלנו בבית נוקשה ובחרנו בן זוג זורם וספונטני ,במשך השנים דווקא תכונות אלו יחוו כחוסר אחריות ויתסכלו אותנו. אולם ,אין צורך להיבהל כי הנדריקס אופטימי ואינו רואה בפרדוקס הזה מכשול כי אם הזדמנות לצמיחה ותיקון.
נוכחנו לדעת שלבחירה הזוגית יש סיבות רבות, מודעות ולא מודעות, ויש שיחלקו אלו על אלו. אך בעניין אחד ישנה הסכמה –ששלב ההתאהבות הנקרא בספרות אהבה רומנטית הוא שלב הכרחי כדי שבני הזוג ייכנסו לקשר הנישואין.המחקרים מגלים לנו שהמוח מפריש חומרים כימיים הגורמים לנו לחוש כמו יוסי בנאי ז''ל :"שיכורים ולא מיין...."
ומה יקרה כשהשלב הרומנטי יסתיים? או אז מתחיל שלב הבניה המשותפת .אלו החיים האמיתיים. אפשר וכדאי להמשיך ולבחור כל יום מחדש איך לחיות ביחד.
אז תבחרו טוב, וחג אהבה שמח.
הכותבת היא עו''ס קלינית פסיכותרפיסטית מטפלת זוגית, מנהלת מרכז אמונה לטיפול במשפחה נהריה מעלות