גיל ההתבגרות מלווה בסערה הורמונלית שמשפיעה על הגוף ובעיקר על הנפש. הילד או הילדה מרגישים שיש דיסוננס בין הגוף המתבגר לנפש שנשאר ילדי.
הם מחפשים את זהותם, מבקשים להשמיע את קולם הייחודי, בודקים גבולות, ובעיקר - זקוקים להרבה אמון והכלה
פער הדורות עלול להחריף את המצב כשההורה הוא כבר נושק לגיל הארבעים והילד מרגיש שאין סיכוי שהורים כל כך מבוגרים יבינו לליבו.
3 עצות להתחלה:
1. כדאי ללמוד לעומק את הנושא. להבין מה עובר על הילדים מבחינה ביולוגית- פיזיולוגית- הורמונלית לפחות ברמה הבסיסית
2. חשוב להבין שכל ילד זקוק לשפה שלו- הן בהכנה להתבגרות והן בליווי אל תוך עולם ההתבגרות- אין כללים
3. תדעו שגם אם טעיתם- זה הפיך. הילד ממשיך להיות הילד שלכם עד מאה ועשרים ואפשר לפתח שפה חדשה אתו ולעלות קומה
4. לדעת לשחרר- זה שלי וזה שלו- לתת לחבל הטבור להשתלשל ולהתארך ולהאמין שזה המסע שלו ולא שלכם
הורים יקרים, קחו לכם טיפים אלו, השתדלו לדבר בשפת הילד, לראות את הצרכים והחוזקות שלו תגיעו לליבם והתקופה תעבור בקלות, בשמחה ואף עם פוטנציאל לחיזוק הקשר וקירבה.