החינוך בישראל מצריך הקצאת משאבים רבים והוא נמצא בעלייה תמידית, כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום (רביעי), הכוללים אומדן למספר העצום שהוציאה המדינה מכיסה, למעשה לכל אזרח ואזרחית, כדי לממן את החינוך בישראל על כלל מגזריו וסוגי מוסדותיו.
לפי הפרסום, ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה ב-132.0 מיליארד ש"ח במהלך שנת 2022, 7.5% מהתוצר המקומי הגולמי. ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה ב-3.7%, במחירים קבועים, בהמשך לעלייה של 6.3% בשנת 2021.
עוד נראה כי בשנת 2022 רוב שירותי החינוך (82%) סופקו לאוכלוסייה במוסדות החינוך של הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מוסדות חינוך ללא כוונת רווח, שרוב מימונם מגיע גם הוא מהממשלה (לדוגמה האוניברסיטאות, רשת אורט, רשת עמל וכו').
הנתונים מראים כי ביחס להוצאות האחרות כמו טיפול בסוגיות של בלאי קיים במסגרות החינוך, קניית סחורות חדשות ושימוש בשירותים, 76% מסך העלות הכללית של החינוך בישראל, כ-82.3 מיליארד ש"ח, הוקצה רק לשם עלות העבודה השוטפת (כלל העובדים במסגרות החינוך השונות), זאת לעומת הקצאה של כ-4.3 מיליארד ש"ח בלבד לנושא הבלאי.
בשנת 2022 המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות מקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן 81.8% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך, ירידה של כשני אחוזים מהמימון הכולל בשנת 2021. יתרת ההוצאה מומנה ישירות על ידי משקי הבית ומלכ"רים המשרתים את משקי הבית באמצעות קניית שירותי חינוך, תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד, קניית צורכי כתיבה וכד', וכן מתרומות וממענקים למוסדות חינוך שנתקבלו מהארץ ומחו"ל (18.2%).
לסיום, על אף המחאות שנרשמות בדבר מימון הישיבות השונות על גווניהם, הנתונים לשנת 2021 המצורפים לשם השוואת האומדן לשנת 2022, מציגים תמונה לפיה רק 2.3% מעוגת התקציב הכללית, 113.4 מיליארד ש"ח, הלכה למימון ׳ישיבות, בתי ספר תורניים, ספרי לימוד וצרכי כתיבה שנקנו ע"י משקי בית׳. לצורך ההשוואה, בשנה זה 3% הלך לטובת מימון ׳מינהל כללי׳ וכ-15% לטובת החינוך העל תיכוני וההשכלה הגבוהה.
טל לוריא, מנכ"ל ארגון ׳מורים מובילים שינוי׳ מסר ברקע הפרסום: "אנו מברכים על כך שההוצאה הלאומית על חינוך עולה, דבר שמלמד על חשיבות החינוך לעתיד המדינה. עם זאת השאלה היא לא כמה כסף מושקע, אלא על מה. כל עוד מערכת החינוך לא תתייעל ותאפשר גמישות העסקה למורים הגדלת סמכות למנהלי בתי הספר ולרשויות המקומיות, ומתן זכות להורים בבחירת בתי הספר של ילדיהם, להגדלת ההוצאה הציבורית אין שום משמעות".
"יתרה מזאת, אם מערכת החינוך הציבורית תמשיך לספק תוצאות גרועות כל כך בכל מדד לימודי וחברתי, הדבר יגדיל את הפערים החברתיים בין הורים שיש להם אפשרות לשלם על שירותי חינוך איכותיים, ובין הורים שלא יכולים להרשות לעצמם לשלוח את ילדיהם לשיעורי העשרה וחוגים. הניסיון לשמר שוויון מלאכותי רק מגדיל את הפערים".