מכתב למורנו ורבנו, הרב יהושע צוקרמן זצ"ל
שלום הרב.
גם כשהתהלכת כאן עימנו בעולם הזה, תמיד היית מעל, גופך היה כמין כלי ומנעל לאור גדול שהבאת לעולם. תמיד מחייך ומקרין אור של חכמה וקדושה על כל הסביבה.
דבריך תמיד היו שקולים ומדודים, חריפים ותקיפים ומשולחים כחץ למטרה. המטרה תמיד הייתה אחת – לעורר סגולת ישראל, לעורר אהבת ד', יראתו וחכמתו, להביא את הארת המשיח, את הארת הרוחניות הפנימית שמופיעה בגאולה.
הרגשת כמו מלאך – שליח שנשלח לעוה"ז לפעול פעולתו, להמשיך ולהגדיל את תורת הגאולה, תורת הרב אברהם יצחק הכהן קוק בארץ, באומה, במדינה, ולהכין אותנו לקץ גאולתנו.
התעלית בתאריך בו עלה הרב קוק באותו יום ג' לחודש אלול לפני שנתיים.
זרעת כאן בארץ המוני זרעים בדמות נשמות של בנים ובנות, תלמידים ותלמידות שהוצאת את כוחם לפועל. לימדת אותם תורה – תורת הגאולה. לימדת אותם איך לפעול ולהמשיך את פעולותיך. לימדת אותם איך להתרומם ולרומם אחרים, איך לרומם את הדור, להאמין בו ולאהוב אותו.
לא רצית לשמוע שום דבר רע, רק טוב, "עין שכולה חיוורא" שרואה רק חסד וטוב על כנסת ישראל, על המדינה והצבא ועל כל אדם קטון או גדול.
כשראינו אותך הבנו שאפשרי ש"אנשי קודש תהיון לי" ולא רק מלאכי קודש.
למדנו ממך מה זה להיות "עבד לעם קדוש על אדמת הקודש"; עבד שמוכן להתבזות למען תורה וחינוך; עבד שפועל ללא לאות, ללא אכילה, שתייה ובעיקר שינה; עבד שמקבל כוח מהשליחות מעבר למה שבשר ודם יכול לשער.
למדנו ממך מה הכוונה שארון הקודש היה נושא את נושאיו. ראינו שאפשרי שהנשמה תרים את הגוף, החוזק הפנימי ייתן תוקף לגוף ולנפש, וספר התורה בשמחת תורה ירים אותך מעל הקרקע. הספר פשוט נשא אותך על גביו ולא אתה אותו. זה היה ברור.
למדנו שאפשר לחיות את מה שכתוב בתורה, אפשר להתרומם ממה שכתוב בתורת הראי"ה קוק ורבנו הרב צבי יהודה קוק, אפשר להתכלל לגמרי בתורתם בענווה גמורה ולאפשר לתורתם פשוט להופיע דרכך, כאשר אתה רק צינור.
והכול נעשה בשמחה, בחיוך, בנחישות ועם זאת ברגישות אמיתית. היית רגיש מאוד, לא כולם ידעו זאת. חווית את כל המציאות מבפנים עמוק עמוק.
בעצם היית סוד גם לסביבתך, מגלה טפח ומכסה הרבה יותר מטפחיים. אנו צריכים להודות על שזכינו לראות אותך, מציאות של קדושה וחכמה פועלת. ודאי ינבטו הזרעים ויפעלו בעולם ובעולמות לגאולתנו השלמה עד תעמוד לגורלך לקץ הימין.