הרמטכ"ל הרצי הלוי התייחס בנאומו הערב (שני) לציון 50 שנים למלחמת יום הכיפורים לקרע בעם ולמתיחות הביטחונית.
"שבת, שישה באוקטובר ,1973 י' בתשרי", פתח הרמטכ"ל. "בצהרי יום התענית נפתחה על ישראל התקפה מתואמת בשתי חזיתות. ברמת הגולן נעו מערבה חמש דיוויזיות סוריות, בסיוע מאה שלושים ושניים מטוסי קרב. מולם, ניצבו שתי חטיבות שריון צה"ליות. מקו בר-לב צפו חיילי המעוזים המעטים בכ-100,000 חיילים מצריים ו-400 טנקים צולחים את התעלה לעברם, בחסות הפגזה ארטילרית כבדה. על גזרה שאורכה 200 קילומטרים, הגנו אוגדה וחטיבה".
"גיוס המילואים בישראל רק החל. בתוך ימים ספורים איבדו הכוחות הסדירים הבולמים כשני שלישים מכוחם. הסורים השקיפו על עמק החולה והכנרת, והמצרים התבססו בעבר התעלה המזרחי. שמונה עשרה יממות לאחר מכן ניצב צה"ל מאה ואחד קילומטרים מקהיר, ו-40 קילומטרים מדמשק, מאיים על ערי הבירה של הגדולים שבאויבינו, כופה עליהם הפסקת אש ומביא לסיום המלחמה. מקץ ארבע שנים נחת בישראל נשיא מצרים".
עוד סיפר: "לפני כמה שנים ביקרתי במוזאון המלחמה בקהיר. צפיתי במיצג המתאר את המון צבא מצרים מטפס אל עברה המזרחי של תעלת סואץ, ומכתר את חיילי צה"ל בשעתם הקשה ביותר. בעיניהם של המצרים, המלחמה הסתיימה בנקודה זו, עם חותם הרואי של ניצחון. חשתי אי-נוחות כבדה. תהיתי על הפער שבין זיכרונם הלאומי-היסטורי ובין זה שלנו. מדוע – למרות תמונת הסיום – "יום הכיפורים" מהדהד אצלנו כאב גדול וכישלון? מדוע אנו נושאים תחושת החמצה גדולה שניתן היה להתנהל אחרת, מבלי לשאת במחירים הכבדים כל-כך ששילמנו, בעוד הצד השני מתבשם בכישלונותיו? - מפקדים, צה"ל זוכר, אך יותר מכך, הוא לומד".
"בפרוס השנה העברית החדשה אנו מקיימים את מצוות 'בכל דור ודור', כאילו לחמנו אנו ביום הכיפורים. מיהירות להפתעה, מהלם להתעשתות, ומבלימה למתקפה עד הכרעה – כנגד כל הסיכויים. אנו אוספים ולומדים. שורשי המלחמה בחטא היוהרה", הדגיש הלוי.
הוא ציין כי "'בל יגבה ליבנו', השיב מח"ט מאה שמונה ושמונה איציק בן שהם, זכרו לברכה, לפקודיו, רק חודשיים לפני המלחמה, כאשר תהו על מסוגלותו של צבא סוריה לכבוש את רמת הגולן ומדוע עליהם להתאמן על מתאר שכזה. תשובתו נזכרת רק בשל התפתחות האירועים הטראגיים שגרם כישלון ההתרעה החמור ביותר בתולדות המדינה. כישלון המודיעין מלמד כי אין בידיעה ערך, זולת הבנת משמעותה. לפני המלחמה לא חסר מידע על האויב, על יכולותיו ועל כוונותיו".
"מה שנפקד היה ההבנה העמוקה של השלכות המידע, בעיקר בשל ביטחון מופרז וזלזול באויב, עריצות מחשבתית ואי-הטלת ספק בהנחות היסוד המודיעיניות, המבצעיות והאסטרטגיות. לא ידיעה חסרה, אלא מודעות".
הרמטכ"ל התייחס למצב הביטחוני הנוכחי ולאיומים על מדינת ישראל. "צה"ל של שנת 2023 הוא צבא חזק ובעל יכולות מתקדמות. כוחותינו פועלים בהצלחה בכל הזירות מול מגוון אויבים ואיומים, אך 'בל יגבה ליבנו...'"
"עלינו להתייחס לכל הצהרה של אויבינו, בדיבורים או במעשים; לא לזלזל בהם, ולא להאדיר את עצמנו. עלינו להיות מוכנים מתמיד לעימות צבאי רב-זירתי ונרחב, שיכלול תמרון במגע קרוב ובחיכוך גבוה עם האויב, שיהיה כרוך באבדות ובנפגעים, ושבו גם העורף חזית", הוסיף.
לדבריו, "אויבינו אולי מתפתים לראות יתרון באיום הרב-זירתי עלינו. מוטב שידעו, כי כאשר ישראל מאוימת היא יודעת לגייס את כל משאביה, להניח את המחלוקות בצד – ולהסתער. כך היה במלחמת יום הכיפורים, כך יהיה היום, אם נדרש לכך".
"בדרכי החוצה ממוזאון המלחמה בקהיר חשבתי, כי הסיפור שלנו מישיר מבט אל הקושי, חוקר את היכולת לצאת ממצבים קשים ובודק כיצד ניתן להימנע מהם. לגנרל המצרי שליווה אותי, אמרתי: הנפגעים שלכם היו רבים משלנו באופן משמעותי ובכל זאת בסיפור שלנו, בשונה מאוד משלכם, יש ביקורת עצמית; זה לא נורא, הוספתי, שאנחנו מספרים סיפור שונה על המלחמה, כל עוד נדע לספר סיפור משותף על העתיד".
הרמטכ"ל ציין כי "מלחמת יום הכיפורים משמשת בעבורנו לקח חי על הסכנה שביהירות, על הטלטלה שבהפתעה אסטרטגית ועל מחירו הלאומי הכבד של משבר תפיסתי, מדיני וצבאי. ממנה נובעים גם מקורות השראתנו: רוח הלחימה של צה"ל ואיתנותו, והתגייסותה של חברה המבינה מה מונח על הכף, מפקידה את ביטחונה בידי חיילי צה"ל ומפקדיו, מתלכדת מאחוריהם ומגבה אותם".
"אי-אפשר שלא לתהות: האם לכידות שכזאת יכולה להתקיים רק בהינתן איום כה גדול? למדינת ישראל צה"ל אחד שמגן עליה מפני אויבים רבים. האחריות של כולנו היא לשמור עליו, כי הוא הבסיס לקיומנו הבטוח כאן, וכי ביטחוננו הוא העומד מעל הכול. אני מאחל לכם שנה טובה ובטוחה, שנה של המשך למידה, מצוינות ורעות", סיכם.