לפני כחודשיים וחצי נרצחו בפיגוע בכניסה לישוב עלי ארבעה ישראלים, וביניהם הנערים נחמן מורדוף והראל מסעוד ז"ל.

הפיגוע בעלי היה קשה במיוחד ואף הביא לחזרתם של הסיכולים הממוקדים מהאוויר ביהודה ושומרון מצד צה"ל, לראשונה מאז ימי האינתיפאדה השנייה.

לזכרם של שני הנערים כתב והלחין הרב דביר טל, שזכה להכיר ולהתחבר אליהם, שיר שמתפרסם כעת לראשונה.

הרב דביר טל (39), תושב גוש קטיף לשעבר, נשוי ואב לשמונה המתגורר ביד בנימין, משמש כר"מ בישיבת 'תורת החיים' ובנוסף לכך עורך חופות ומעביר שיעורים והתוועדויות בכל רחבי הארץ. בנוסף לכך הרב דביר הוא גם אחיו של הזמר והיוצר הראל טל.

לרב דביר ישנם מספר שירים שעברו עד כה מפה לאוזן וזכו לאהבה גדולה, אך זהו שירו הראשון היוצא ומתפרסם באופן רשמי – כהכנה לקראת שיריו הנוספים שב"ה יצאו לאור בקרוב.

וכך מספר הרב דביר על שירו החדש: "זו זכות גדולה עבורי להוקיר את זכרם של נחמן והראל ז"ל ולשאוב מעט מאור נשמתם העצום לחיים שלנו. משפחת מסעוד המדהימה גרה ביישובנו ביד בנימין, ומשפחת מורדוף עזבה את הישוב רק לפני שנה – וזכינו להיות חברים קרובים שלהם במשך שנים רבות. נחמן ז"ל אף שיתף אותי מספר פעמים באורח חייו המיוחד, בקיצור נמרץ כדרכו, עם אור שהוא הרבה מעבר למילים. בלוויה הקשה של נחמן, הרב חיים (אבא של נחמן) ביקש מכל אחד לקבל משהו על עצמו - השתדלתי בע"ה לקבל על עצמי משהו קטן שהייתי מאוד 'תקוע' בו. קשה לי להסביר את זה, אבל הרגשתי שה' נותן לי את הכוחות".

"יום לאחר ניחום האבלים התבודדתי בפינה שקטה ביישוב ברגשות מאוד מעורבים, כאבתי כל כך את הכאב העצום על לכתם ויחד עם זאת הייתי מאוד מואר מהדמויות שלהם, ופתאום התנגנה לי המנגינה הזאת ומיד לאחריה השתחלו המילים. ב"ה כבר הלחנתי כמה שירים, אבל כאן הרגשתי סייעתא דשמיא מיוחדת.

כשהייתי לקראת סיום הכתיבה פתאום ממש התחלתי לבכות, ושאלתי את ה' בכאב איך אני יכול לעבור מהכאב התהומי לנחמה בלי לתת קצה חוט של הסבר מה טוב בכל החושך הזה? האם השיר הזה יחזק אנשים או חלילה להפך?".

"שהיתי מעט עם התשובה, והבנתי שדווקא מהכאב המטורף הזה אפשר גם ממש לצמוח. כשאתה פוגש מישהו עם אור בעיניים ונשמה מלאת אהבה, אנשים כמו נחמן והראל הי"ד, זה נוגע בך ומדביק אותך. אתה מרגיש לרגע שהנה, אני נפגש עכשיו עם משהו עמוק יותר משאר הדברים שאנחנו רגילים לפגוש בעולם. וברגע הזה יש לך בחירה עמוקה אם לתת לזה לשטוף אותך – ועל ידי כך לחשוף גם את האור שלך, או להחליק את זה לצד ולרוץ כרגיל הלאה.

"אבל אם אותו אדם שהכרת איננו עוד, כל שכן אם הוא נרצח - הכל פתאום כל כך מסתבך. 'אבא שבשמים', אתה צורח בתוכך, 'לאן האור הזה נעלם???'. ואז, אם תקשיב טוב, אתה תקלוט שלא רק שהוא לא הלך לשום מקום – אלא שעכשיו הוא בוער פי כמה, בלב שלך ובלב של כל מי שהכיר אותו. ובעצם להיפך – אתה מבין שכנראה אנחנו אלה שהלכנו לאיבוד, ופתאום הבחירה הופכת להרבה יותר עמוקה: כמה, ואם בכלל, אני הולך עם האור הזה בחיים שלי, בשאיפות שלי, וברגעים הכי קטנים שאני חווה.

"אנחנו נמצאים בימים של חשבון נפש, מהפוליטיקה בחדשות ועד לוח-השנה. ולמעשה כל רגע בחיינו הוא בחירה בין חושך לאור, בין אמון באהבה לאדישות או אכזבה. והמתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לאבינו בשמים, לכל מי שסביבנו, וכמובן לעצמנו - היא לבחור באור, לבחור בו בכל רגע מחדש".

"אני אפילו לא מנסה לתאר את הדמויות המאירות כל כך של נחמן שמואל והראל הי"ד, ומתפלל שנצליח להזריח קצת מאורם בליבנו. זו המתנה הקטנטנה שלי להורים שנבחרו לניסיון הגדול שעדיין מדמם - הרב חיים ואורה מורדוף וגיל ויעל מסעוד האהובים והיקרים. חשוב לנו שתדעו שכולנו בוחרים להמשיך את האור שלהם.

"אני רוצה לומר אלפי תודות לה' על השיר הזה, ותודה מעומק הלב לאבי מורי, לרב חיים בן שושן ולחברים על העידוד ללכת על זה, ולאחי היקר כל כך הראל - על כל העצות שבדרך".

לתכנים נוספים של אבנר שאקי לחצו כאן