"באשדוד נפלו יותר טילים מאשר באומן". מתפללים באומן
"באשדוד נפלו יותר טילים מאשר באומן". מתפללים באומןצילום: פלאש 90

אחרי מגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה, החסידים חוזרים בהמוניהם לאומן. עשרות אלפי בני אדם צפויים לפקוד בראש השנה את קברו של רבי נחמן מברסלב, כדי להשתתף בתפילות הימים הנוראים במחיצתו של הצדיק, כפי שציווה.

בימים האחרונים הם עושים את דרכם מישראל ומרחבי העולם אל "הקיבוץ הגדול" בעיירה האוקראינית – מסע תלאות הכרוך לעיתים בטלטלות של כמה יממות ודורש מסירות נפש של ממש. הפעם, אחרי האתגרים והאכזבות שנחלו בשנים האחרונות, הם זכו למעטפת מדינית יוצאת דופן מישראל וממזרח אירופה בניסיון להקל עליהם את ההגעה אל היעד - ובעיקר להבטיח את חזרתם ממנו הביתה בשלום.

בתחילת השבוע אישרה הממשלה תקציב של ארבעה מיליון שקלים למימון המבצע, שבמסגרתו הוקמו במעברי הגבול היבשתיים לאוקראינה מתקני שהייה נוחים לישראלים הנמצאים בדרך למדינה. אחרי שבשנים עברו הם נדדו ימים ארוכים ביערות בתנאים לא תנאים, חלקם בניגוד לחוק, בגלל סגירת המרחב האווירי האוקראיני בזמן המלחמה עם רוסיה, הפעם ייפרש בפניהם שטיח אדום מהונגריה ועד מולדובה בואכה אומן - בחסות מדינת ישראל.

אבל עם כל הכבוד לתגבור בקרת הגבולות, להכשרת מתחמי ההתרעננות הממוזגים, להצבת הדיילים והסדרנים דוברי העברית, להקלות בבדיקות המכס ובבידוק המזוודות, להפעלת קווי המידע ולדאגה לעמדות הטענה לטלפונים, תכלית כל אלה היא רק "בהירות הדרך", כשם שמעיד עליה שם המבצע. ומה יהיה בסופה, לאחר שיגיעו אל היעד? בנושא הזה איש אינו יכול לקחת אחריות ושום החלטת ממשלה אינה משמשת להם ערובה. גם התגייסות המוסד, המל"ל ומשרד החוץ למאמץ לא תבטיח את ביטחונם - ואפילו לא השר הבולדוזר לענייני ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש, שלקח על עצמו את מלאכת הניצוח על הפרויקט.

התמרון של נתניהו

ההתעסקות בטפל וההתעלמות מהסכנות האפשריות, ועוד מצד גורמי שלטון, שמהם היה מצופה אולי דווקא לרסן את הציבור במקום להיגרר אחריו, מזכירות את התנהלות הממשלה, והפוליטיקאים החרדים בפרט, לקראת אירועי הילולת ל"ג בעומר במירון בשנים שקדמו לאסון הנורא, ואפשר רק להתפלל שבאומן זה ייגמר אחרת.

מי שבכל זאת אולי למד קצת את הלקח ממתיחת הגבולות הזאת (או ליתר דיוק: כך היה נראה למשך כמה שעות השבוע) הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבהתבטאות שנויה במחלוקת (אם לא בגלל המסר שבה, לכל הפחות בגלל הניסוח) טען: "אנשים צריכים לדעת שהם מסכנים את עצמם. ליהודים נשפך כבר הרבה דם באירופה... הקדוש ברוך הוא לא הגן עלינו בעבר על אדמת אירופה. הקדוש ברוך הוא לא הגן עלינו על אדמת אוקראינה... עפים שם טילים". אלא שהאמירה הנוקבת הזאת, כאמור, לא מנעה מנתניהו להצביע בסופו של דבר בעד הסיוע לחסידים שעושים את מה שהוא כל כך מתנגד לו. בהמשך הוא אף סייג מעט את דבריו, לאחר שהפוליטיקאים החרדים זעמו על מה שנשמע כמו נאום כפירה פומבי של ראש הממשלה וגינו אותו בחריפות.

חבר הכנסת ישראל אייכלר מיהדות התורה עלה על כולם כאשר פרסם תגובה קשה ביותר נגד נתניהו, והחזיר לו באותו מטבע עם רמיזות שואתיות ואנטי־ציוניות. "זה יותר ממאה שנה שאלוקי ישראל מציל את ארץ ישראל מיד אלילי הכוח, התרבות הרעה והתבוללות המשטר החילוני", כתב הנציג הבכיר של חסידות בעלז בהודעה לעיתונות. "הציונים והפרטיזנים לא מנעו שואה באירופה. הגרמנים נבלמו בדרך לכיבוש ארץ ישראל בניסי ניסים ולא בגלל הציונים". אייכלר הוסיף: "הציונים התנכרו ליהודי הגולה. חלק מאנשי היודנראט שיתפו פעולה עם הנאצים. חלקם סחרו ומכרו את יהודי הגולה. ההנהגה הציונית בארץ סירבה והכשילה את 'תוכניות ההצלה'... חלק מהציונים אף קראו ליהודי הגטאות 'אבק אדם - שילכו לגורלם'".

"גם לאחר השואה, כל המהגרים היהודים בתפוצות העולם חיים מאז בשלום ובשקט יחסי, ורק בארץ ישראל נשפך דם יהודי כמים, מאז ועד הנה", מסר חבר הכנסת אייכלר. "סכנת השמדה גרעינית מאיימת על מדינת ישראל בלבד. לאחרונה התגלו חדלונם ושפלותם של אלילי הכוח והכזב ומחדלי הממשלה במלחמת יום הכיפורים תשל"ד. ה'גנרלים' לשעבר 'המורדים' היום, מסיתים למלחמת דמים בתוך הגטו העברי בארץ ישראל. כשרואים מי היו הגנרלים, מבינים כי רק בניסי השם אלוקי ישראל אנו שורדים".

הדברים עוררו גינויים מימין ומשמאל, ואף מהנהלת יד ושם, שעקצה: "נשמח לארח את חבר הכנסת אייכלר ביד ושם ללימוד על המנהיגות הרבנית, הציונית והכללית בשואה ואחריה, אז אולי יימנע מהפצת דברי בלע חסרי כל בסיס". נתניהו, לעומת זאת, במקום להתנער מהם, או לפחות להסתייג, ניסה לפייס את החרדים, ובאמצעות מקורביו הבהיר: "ראש הממשלה אמר בהערתו אתמול שאין לסמוך על הנס ואף ציטט את הציווי 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. כל כוונתו הייתה לפנות לחסידי ברסלב שיפנימו את הסכנה וינקטו באמצעי זהירות מתאימים כדי שיחזרו בשלום".

השרה אורית סטרוק מהציונות הדתית התגלתה באותה ישיבה כצדיקה היחידה בסדום, כשהצביעה נגד ההחלטה ולא חסכה ביקורת ממי שהוביל אותה. לדבריה, אומן היא מקום מסוכן, ובזמן שאוקראינה תחת מלחמה ומתקפות טילים, בלי מקלטים או היערכות סבירה כלשהי למיגון, אסור שישתמע כאילו ממשלת ישראל מגבה נסיעה מסוכנת כזו. "יהודים יקרים, אל תיסעו לשם, אל תסכנו את חייכם", קראה לברסלבים, "יש מספיק מקומות תפילה אחרים. שנזכה להיכתב לחיים", והוסיפה המלצה להעלות את עצמותיו של רבי נחמן לארץ ישראל.

אומן: מצפים ל־50 אלף

בינתיים באומן מצפים לבואם של עשרות אלפי החסידים שעושים את דרכם לציון. בירושלים מעריכים כי מספרם יעמוד על כ־40 אלף איש, 30 אלף מהם מישראל, אך בברסלב מאמינים ומקווים כי הם יכולים להגיע לרבבה נוספת שתביא אותם ל־50 אלף – המספר שנרשם טרום הקורונה – ואולי אף לשבור שיא חדש. "בשנה שעברה רק המורעלים, ברסלבים בנשמה, הגיעו", מסביר מני גירא־שוורץ, שמקפיד לנסוע לראש השנה באומן כבר 23 שנה. "הפעם באים גם הרבה אחרים ממעגלים רחבים יותר, כאלה שראו שהכול עבר בשלום והחליטו להצטרף".

גירא־שוורץ, ש־363 ימים בשנה משמש כיועץ תקשורת ואסטרטגיה מוכר ובראש השנה הוא חסיד של רבי נחמן על־מלא, מדבר איתנו תוך כדי שהוא עושה את דרכו לאומן, כשמאחוריו כבר 12 שעות מתישות ביבשה ובאוויר – והוא עוד לא רואה את הסוף. "אנשים עושים מסעות מפרכים מטורפים הרבה יותר ממני", הוא מצטנע. "הקצרים הם של 15 שעות והארוכים מגיעים גם ל־48". ומה באשר לסכנה? "כשעפים טילים של דעאש בסיני אף אחד לא מתלבט אם להגיע לירושלים או לתל אביב", מרגיע מני. "אז נכון, יש באוקראינה מלחמה קשה, אבל היא מתרחשת במרחק מאות קילומטרים מאומן. יכול להיות שבשנה וחצי נפלו שם איזה פעמיים וחצי טילים, אבל באשדוד נפלו יותר".

הכותב הוא עיתונאי ynet וידיעות אחרונות

לתגובות: [email protected]

***