הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש, מספר בשיחה עם ערוץ 7 על המעמד הבלתי שגרתי של תקיעת שופר במכון המקדש בראש השנה שחל בשבת.
"הייתה התעניינות גדולה להשתתף בקיום המצווה של תקיעת השופר בשבת. הגיעו משפחות מרחבי הארץ: מצפת, בת ים, אפרת וגם מהשכונות בירושלים הלכו ברגל גם למרחקים ארוכים למכון המקדש כדי להיות חלק מתקיעת השופר", אומר הרב אריאל.
לדבריו, "התפילה, בה השתתפו כמאה איש, הייתה מורכבת מכל גווני הקשת - ספרדים, אשכנזים, ציונים דתיים וחרדים. הגיעו גם למדנים גדולים מישיבת מיר איתם התפתח דיון במקורות על השיטות בבבלי ובירושלמי. בסוף רצו להדר במצווה ואנשי ישיבת מיר תקעו את התקיעות של רש"י. הגיעו גם רבנים ממאה שערים שבדרך כלל לא משתתפים עם הציונות הדתית באירועים בין הנוכחים היה גם נער צעיר מאוד, מלאכי, בגיל בר מצווה, אבל בקיא בכל הראשונים והאחרונים שבסוגיה הזו. הוא בא מרחוק, נרגש מאוד, והביא את אביו ואימו".
הרב אריאל מספר על התקיעות עצמן. "הייתה ישיבה של בית דין כי התקיעות צריכות להיות בזמן ישיבה כזו. בזמן התקיעות היו שבעה חברי בית הדין שישבו שם והסבירו לציבור את הצדדים ההלכתיים של התקיעה ואז פתחו בתקיעות. בפסיקתא מובא שכשבית דין קובע שזהו ראש השנה - הקב"ה עוזב את הבית דין של מעלה ויורד להשתתף עם הבית דין למטה. לכן אחרי שבית הדין הכריז 'מקודש מקודש', כל הקהל ענה מקודש מקודש, ופתחו בתקיעות. ממש מעמד כמו בבית המקדש".
התפילה התקיימה במכון המקדש באולם לשכת הגזית בו יש כ-71 כסאות. "השאר עמדו. היה ממש מעמד היסטורי. זו הפעם רביעית שאנחנו מקיימים את המעמד הזה. התחלנו בתשס"ז, והמשכנו בתש"ע ובתשפ"א, ועכשיו פעם נוספת. בעבר היינו ציבור מצומצם ועכשיו הייתה התעניינות גדולה. חיברתי על כך ספר שנקרא 'שופר ולולב בשבת', ספר מעורר הדים עד כדי כך, שהיו גם כמה יישובים בהם התקיימו דיונים האם לחדש את התקיעה".
לסיום מספר הרב אריאל כי גם סמוך למכון התקיים מניין בו תקעו בשבת. "היה ברובע מניין נוסף של ליטאים שגם חידשו את המצווה. שני מניינים ברובע היהודי תקעו בשבת בשופר".