לירן גרוס, מזכ"ל תנועת עזרא החדש, התארח באולפן ערוץ 7 וסיפר על החזון שהוא מתכוון להוביל דרכו את התנועה בשנים הקרובות.
"אני חושב שתנועת עזרא היא תנועה חינוכית ממש - יש לנו אמירה ודרך והחניכים נמצאים במקום מאוד טוב שבשנים האחרונות רק צומח וגדל, עם המון המון תוכניות הכשרה ותוכן שונות ואנחנו מאוד גאים על כך", אומר גרוס.
הוא מכיר בייחודיות של כל סניף וסניף אבל מאמין שהדרך שמתווה התנועה היא חוט ששזור בכל סניפיה. "יש קהילות שונות, אנשים שונים וייחודיות של סניפים, אבל יש פה דרך אחת. עזרא, ודאי בשנים האחרונות מניפה דגל של חתירה לתורה עם דרך ארץ ישראלית, דגל של תורניות שפתוחה לעולם לכתחילה, דגל של הובלה והנהגה, דגל של יצירת גרעינים שישפיעו על המציאות ובתוך זה אנחנו נותנים מרחב. בשנים האחרונות התנועה גדולה ואנחנו רואים את ההשפעה שלה גוברת".
בעבר הוגדרה התנועה כחרדית לאומית וכיום, מסביר גרוס, האידיאולוגיה התחדדה. "אנחנו קודם כל תורניים - לעומת חרדים שרואים רק את הדברים הקשים שמול התורה או מול דתיות יותר סוציולוגית. האמירה שלנו היא שבחרנו בתורה ואנחנו רוצים אותה. אנחנו תורניים, לאומיים, חלק בלתי נפרד מהמדינה ופועלים מתוך אחריות למדינת ישראל כולה. אנחנו מבינים שהתורה שלנו צריכה להיות כזאת שמופיעה בעולם - לא רק באזורים המגזריים - אלא בכל תחומי החיים".
על אתגרי דור המסכים אומר גרוס "כולנו חיים בדור טכנולוגי והאמירה היא שמצד אחד צריך להציב רף גבוה ובמקביל להבין את המציאות. אפשר להשתמש בטכנולוגיה, להיעזר בה, אבל הילדים עדיין צמאים לשייכות. בדור הזה יש המון תופעות של בדידות ולבד - ודווקא השייכות הסניפית, השייכות לקבוצה, השייכות לסניף ולגרעין - הם דברים שגם היום חניכים צמאים להם ורוצים מקום שאפשר להתבטא בו ולהוציא מהכוח אל הפועל".
התנועה לא היתה שותפה למחאות הרפורמה אבל כן עודדה את החניכים להשתתף בשיח שנוצר בעקבות המצב העגום והמחלוקות בפנימיות. "אנחנו לא שולחים אנשים כעדר לשום מקום. אני אומר - וזה אולי ספוילר לחודש ארגון הקרוב - שאנחנו דוגלים בערך של 'קדושה חוצת מחנות'. אנחנו מאמינים שיש לנו מה להגיד למציאות, אבל מבינים שעושים את זה באופן של קמעא קמעא, שום דבר לא קורה בבבת אחת ואי אפשר להכניע את המציאות".
"צריך לדבר עם האנשים, לעבוד מולם. חלק מהעזראים כנראה נמצאים בתוך המהלך וחלק בחוץ. אנחנו רוצים שכמה שיותר אנשים יהיו מעורבים, אבל כתנועה אנחנו לא שולחים חניכים למקום כזה, אלא רוצים מעורבות. שלחניכים תהיה דרך ברורה, שידברו את התורה שלהם בחוץ, ויעשו את זה באופן שהוא ארץ ישראלי כמו תלמידי חכמים שמנעימים זה לזה בהלכה", הוא מוסיף.
והניסיון לחיבור מתקיים גם בפועל. "אנחנו בשיח תמידי והיינו במפגשים רבים. רק בחודשיים אחרים נפגשנו עם תנועות הנוער החלוניות אצלם, היינו ביחד במסעות משותפים בארץ ובחו"ל. האנשים רוצים להיות ביחד וכולנו רוצים שמדינת ישראל תהיה חזקה ומשגשגת. למעלה, אצל הפוליטיקאים יש חוסר אמון שלא ניתן לגישור, אבל בציבור למטה יש הרבה יותר אמון ורצון להבין יחד איך מנהלים פה מדינה. אני גם יכול להגיד שזה בעיני אופטימי מאוד שאחרי 75 שנות מדינה התבגרנו. אנחנו כבר לא מדינה בהישרדות, אנחנו מדינה שבאה לברר דברים ובמובן הזה אנחנו מבררים לעומק - ובעזרת השם יצא טוב מהבירור הזה והמדינה תהיה גדולה יותר וחזקה יותר".
לכל אורך השיחה המבט של גרוס מופנה קדימה. "התנועה רגע לפני פריצה מאוד משמעותית. גדלנו בשנים האחרונות בתור מ-50% וכעת עלינו לצאת לקהלים חדשים בצפון ובדרום. צריך להכניס פתרונות דיגיטליים גם עבור ההורים וגם עבור המדריכים. נצא בתוכניות הדרכה חדשות ונתפתח לכיוונים חדשים - גם רעיוניים וגם תורניים".
"לתנועת עזרא יש אמירה בעולם. זכינו שבשנים האחרונות הרב שרקי מוביל אותנו כרב התנועה ומחדד את הרעיון שמייצג תורה עם דרך ארץ ישראלית, תורה שפתוחה לעולם, ורוצה לטפל בכל מרחבי החיים. היינו רוצים להביא את הבשורה הזאת לחברה הישראלית באופן הרבה יותר חזק ומשמעותי, מתוך שיח כמובן, ולא רק בתחומי המגזר", הוא מסכם.