
מאיר בן שבת, ראש מכון "משגב" לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית בירושלים וראש המל"ל לשעבר, מעריך שבימים אלה סעודיה מכינה את הקרקע לאפשרות של פריצת דרך שתוביל לנורמליזציה עם ישראל בתוך חודשים אחדים.
"אמירותיו הפומביות של יורש העצר מחמד בן-סלמאן בדבר ההתקרבות להסכם עם ישראל ובדבר החשיבות שהוא מייחס לו כ'ההסכם ההיסטורי הגדול ביותר מאז סיום המלחמה הקרה', נשמעות היטב בקרב בני עמו. אמירות אלה לא רק נותנות הכשר להסכם עם ישראל אלא מציגות אותו כמהלך מיוחל, שמצפים לו, בהיותו נושא ברכה לכל שותפיו, למדינות האזור ולעולם", אומר בן שבת לערוץ 7.
הוא מוסיף כי "אמירותיו אלה של בן סלמאן מגיעות לאחר איתותים חיוביים רבים מצד סעודיה לאורך זמן. בין השאר – אישור מעבר במרחב האווירי לטיסות אל ישראל וממנה, אירוח אנשי עסקים ישראלים בכנס ממשלתי בנושא סייבר, היחס שהפגינה בפרשת נחיתתו בג'דה של המטוס עמוס הישראלים שנקלע לתקלה בדרכו מאיי סיישל, ועוד. הדיווחים האחרונים על ביקורים ומפגשים צפויים בדרג של שרים משקפים עלייה נוספת משמעותית בטמפרטורת היחסים".
בן שבת אמנם לא מתייחס באופן ישיר לשאלה האם התהליך מול הסעודים התחיל עוד בזמן גיבוש הסכמי אברהם המקוריים אך מסכים לומר כי "תהליכים מהסוג הזה לא קורים בן לילה".
עם זאת הוא מציין שהשיח לגבי הסכם עם סעודיה שונה מהשיח לפני הסכמי אברהם. "השוני נובע בראש ובראשונה מהמעמד המיוחד של ממלכת ערב הסעודית. סעודיה איננה עוד מדינה ערבית. היא המדינה הערבית המובילה במזרח התיכון לנוכח חולשותיהן ובעיותיהן הרבות של מצרים, עיראק וסוריה. זוהי המדינה בעלת השטח הגדול ביותר בחצי האי ערב, חברה מייסדת בליגה הערבית, יש משקל למעמד הדתי שלה בהיותה מופקדת על הערים המקודשות לאסלאם – מכה ומדינה, למיקום הגיאוגרפי שלה, לתפקיד שהיא ממלאת ביחס לכלכלה העולמית, למארג הקשרים המדיניים שלה ולשפעתה על התחרות שבין המעצמות ועל הסדר העולמי.
התהליכים המשמעותיים בסעודיה מתנהלים לאט אבל לעומק, מתוך התבוננות ארוכת טווח. הם מביאים בחשבון מצד אחד את המאפיינים המסורתיים השמרניים ומצד שני את החזון ואת התפקיד שהחדשנות ממלאת בו".
לשאלה עד כמה ישראל תצטרך להתפשר בנושא הפלסטיני הוא עונה, "המציאות שהתפתחה במערכת הפלסטינית, מציבה אתגר לכל מי שחושב שהמפתח לסיום הסיכסוך הישראלי –פלסטיני נמצא בידה של ישראל. האם מי שמדבר על תהליך מדיני עם הרש"פ סבור שבאמצעותו ניתן יהיה לפתור גם את בעיית עזה שמתנהלת כישות עצמאית תחת שליטת חמאס?, האם הוא מביא בחשבון את חולשות היסוד של הרשות הפלסטינית שהמציאות בג'נין ממחישה מידי יום? אינני רואה סיבה להתנגד לצעדים שישפרו את המצב הכלכלי של האזרח וישפיעו לטובה על רמת החיים. יש כאן גם פתח למיזמים תשתיתיים גדולים שכל הצדדים יוכלו להרוויח מהם. לצד זאת, צריך להתנגד לצעדים מדיניים בלתי הפיכים או לויתורים בעלי משמעות ביטחונית".
לדעתו, אם אכן יושג הסכם, ישראל תרוויח ממנו רבות וגם המזרח התיכון כולו יושפע. "הסכם נורמליזציה בין סעודיה לישראל עשוי לא רק לשנות את פני המזרח התיכון אלא גם להשפיע על המחנות המתגבשים כיום במסגרת המאבק על הסדר העולמי החדש. טמון בו פוטנציאל לחבר בין מזרח ומערב, לקשר בין אירופה, אפריקה ואסיה ולחולל מהפכה בסחר העולמי. מבחינתה של ישראל, השגתו של הסכם כזה היא יעד חשוב ביותר. הוא ישים סוף ל- 120 שנות מלחמה אידאולוגית שהעולם הערבי מנהל נגד שיבת היהודים לציון, ויקטין את מימדי הסכסוך בינה לבין העולם הערבי למעמד של סיכסוך מקומי, ישראלי-פלסטיני. הוא יצור שותפויות חדשות אזוריות ובינלאומיות. יהיו לו משמעויות ביטחוניות כבדות משקל והשפעות דרמטיות על הכלכלה".
"בנוסף לתפקיד שישראל תוכל למלא בציר החדש שיחבר בין מזרח היבשות, חברות סטארט-אפ ומרכזי מחקר ישראלים בתחומי המים, החקלאות, האנרגיה המתחדשת, תחבורה חכמה, וסייבר, יוכלו לסייע בהפיכתם של העיר החדשנית ניאום ושל מיזמי-ענק סעודיים נוספים, להצלחות עולמיות", הוא מוסיף.
בן שבת נמנע בדרך כלל מלהתייחס לפוליטיקה אבל משיב לשאלה האם הרכב הממשלה הנוכחי וההתנגדות מבפנים עלול לפגוע בהשגת ההסכם: "מבלי להיכנס לפוליטיקה הפנימית, אני סבור שהנוסחה העקרונית שאותה צריך לאמץ היא: בלי ויתורים ביטחוניים ובלי ויתורים מדיניים בלתי הפיכים".
לסיום הוא מבקש להאיר עניין נוסף שקשור לשיח סביב הנורמליזציה עם ערב הסעודית. "הסכם שלום הוא אירוע משמח. הסכם שלום עם סעודיה שישים קץ לסיכסוך הערבי ישראלי הוא עוד יותר משמח. צריך לשמוח ולברך על שהגענו לרגעים כאלה. ישנם פרטים רבים שמחייבים התייחסות וזו אכן תינתן להם. אבל לא נכון בגללם לראות את האירוע המשמח הזה כסיבה לדאגה. בערבו של החג שלפנינו, עלינו לזכור - אנחנו מתפללים לסוכת-שלום. שלום פנימי בתוך הבית ושלום עם שכנינו ועם מדינות העולם. ולימדונו חז"ל: 'אין כלי מחזיק ברכה לישראל כמו השלום'".