בראיון לערוץ 7 מתייחסת סגנית שר האוצר, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, לתקרית בה יצא הרב בני לאו מדיון שעסק בציונות הדתית והתקיים בסוכתה, ברגע בו נכנס למקום חבר הכנסת צבי סוכות, חבר מפלגתה.
"קיוויתי והתפללתי שמהסוכה כאן תצא קריאה לאחווה, אחדות ושלום ולמה שמחבר בינינו, וכך הייתה גם הכותרת על ההזמנה שהפצנו בכל הרשתות החברתיות. הזמנו את כל עם ישראל להגיע לסוכה. כך היה הנושא וכך היה השיח, אבל לצערי הרב יצא אחרת לגמרי", אומרת וולדיגר שבהודעת תגובה לאירוע הגדירה אותו כ'קמצא ובר קמצא מודרני'.
"לצערי הרב כך אני רואה את המצב", היא אומרת באשר להגדרה הקשה שהעניקה לאירוע. "אני חייבת לומר, זה לא מאבק ביני לבין הרב בני לאו, אלא עניין של מה אנחנו אומרים. האמירה שלי היא שכולנו מתחברים. בסוכות אנחנו מחברים ארבעה מינים, כל אחד אחר ושונה, והרעיון הוא החיבור, אף אחד לא יכול בלי השני. כולנו עם אחד וזה המסר שצריך היה לצאת. לצערי הרב, הרב בני הגיע לסוכתי, ולא משנה אם הוא ידע או לא ידע לאן הוא בא, בהזמנה היה כתוב במפורש שהנושא הוא 'מה מחבר בינינו', וזה לא רק ציונות דתית אלא כל הגוונים מכל הקשת הפוליטית, כולם מוזמנים לסוכה".
ממשיכה וולדיגר ומתארת את האירועים: "לצערי הרב, הרב בני, אחרי שאמר את דברו ואמר שצריך לזוז מהאמת למען השלום, ראה את מי שראה, אמר לי שהוא צריך לצאת ולא הסביר למה, ויצא. עוד אנשים יצאו וזה בסדר גמור, יש לאנשים עיסוקים אחרים. הכול נהדר. גם אחר כך אנשים המשיכו ודיברו במשך שעות אחד עם השני. היה מצוין. כך הלכתי לישון, ולמחרת בבוקר קמתי עם פוסט של הרב בני לאו, ועד עכשיו כואב לי, כי לא לזה התפללנו. לצאת מסוכה בגלל אדם ספציפי שהגיע אליה... זה לא יאמן. זה פשוט קמצא ובר קמצא. גם אם חשב הרב בני שלא יגיעו לכאן אנשים מסוימים - ואני לא מבינה למה הוא חשב את זה, הרי ההזמנה הייתה לכולם - ככה משפילים אנשים? ככה יורדים על אנשים? לאן הגענו? אני לא מצליחה להבין את זה".
וולדיגר מתייחסת גם לדברי של הרב בני לאו ולפיהם הוא הופתע לגלות שגם חבר הכנסת סוכות בין המוזמנים למקום. בדבריה היא שבה וקובעת כי בהזמנה שנשלחה הוגדרו המוזמנים ככל מי שירצה להגיע. "הגיעו מקיבוץ מירב, הגיעו משדרות, הגיעו מאלקנה, מעלי, מכל מקום, לא הייתה שום אפשרות לדעת מי יגיע. הדוברים הם רק מי שרשומים בפלאייר. הם היו קבועים מראש. את חלקם הביא חילי טרופר ואת חלקם אני הבאתי, ואמרנו להם במפורש שהנושא אינו נושא פוליטי ולא נדבר על מחלוקות אלא על מה שמחבר. אין לי שליטה על מי שמגיע וכל מי שמגיע ביתי פתוח".
וולדיגר מספרת כי בתחילתו של האירוע היו מי שניסו להפריע ולמנוע את קיומו עם זמבורות וכלים להרעשה. "ישבתי והזמנתי אותם להיכנס. הם בחרו שלא לעשות זאת, אבל זו המטרה של הסוכה, לאחד את כולנו ולדבר. אם לא נדבר לאן נגיע?".
בהתייחס לטענותיו של הרב בני לאו ולפיהן הציונות הדתית איבדה את דרכה הממלכתית וכיום היא עסוקה בתמיכה בפורעים ובמאבקים כוחניים בחוצות הערים, אומרת וולדיגר כי "לא זה השיח. יש לי הרבה מה לומר לו ועוד אומר לו, בגלוי או בינינו, אבל זה לא העניין. הסוכה הייתה כאן סוכת שלום, ובעיניי מה שעשה הרב הוא באמת קמצא ובר קמצא, זה להישאר באמת שלו ולא לזוז ממנו לטובת השלום. מה שהוא אמר כאן לפני שהוא הלך היה 'בואו נוותר מעט על האמת למען השלום', והוא עשה את ההיפך. הוא נדבק לאמת שלו, היא רק אצלו, רק מה שהוא חושב הוא הנכון וכל מה שהאחר חושב הוא פסול, והוא אפילו לא מוכן לשבת אתו".
"לא אכנס לשאלה מי זכאי להיות מוגדר ציונות דתית. בעיניי ציונות דתית היא גם אלעזר שטרן, גם חילי טרופר, גם מיכל וולדיגר וכל המאמינים באמונה שלמה בתורה ובמדינת ישראל. לכן, מי שם אותי או את הרב בני לאו לקבוע מי רשאי להיקרא ציונות דתית ומי לא רשאי להיקרא ציונות דתית?", שואלת וולדיגר ומוסיפה כי "כל מי שרוצה להיקרא ציונות דתית מוזמן ומוזמן לסוכה שלי".
וולדיגר מקפידה שלא להיכנס לטיעונים הפוליטיים סביב החבירה ל'עצמה יהודית' וההבדלים בין המפלגות. "אני מתעקשת בחג הסוכות שמה שמייחד אותו היא האחדות, שלא להיכנס לפוליטיקה", היא אומרת. "פוליטיקה אינה מילה גסה, אבל הציבור מסתייג ממנה ורואה בה משהו מפלג אז בסוכות בואו נניח לזה רגע. אני גאה להיות חברה במפלגת הציונות הדתית. יש בה אנשים נהדרים, כל השרים וחברי הכנסת הם אנשים ראויים ומצוינים, אבל לא זה העניין. העניין הוא השלום והחיבור שהם מהותו של החג".
בדבריה מדגישה וולדיגר כי אינה שוללת את עצם הצעד של יציאתו של הרב בני לאו מהסוכה, שכן צעד זה נעשה באופן שקט ולא כאקט של מחאה. עיקר ביקורתה מופנית על הפוסט שפרסם והתבטאויות תקשורתיות בהן קבע הרב בני לאו כי מדובר בקבוצה שהיא בעיניו מחוץ לתחום, עד כדי כך שאסור לדבר עם הקבוצה הזו. "אני פוסלת בתכלית הפסילה את מה שהוא עשה", היא אומרת. "אני נגד חרמות של אנשים. אפשר לפסול דעה ולהגיד שהיא לא מקובלת עליך, אבל לא את האנשים. על דברים מעין מה שהיה פה נחרב בית המקדש".