בשנת 1925 החלו ניסיונות גאולת הקרקעות המחודשת בהר חברון, וב1927 נעשו ניסיונות היישוב הראשונים, עד אשר בכיבוש גוש עציון ע"י הירדנים בד׳ אייר תש"ח (1948) היו במקום ארבעה יישובים שוקקים, בלב אוכלוסיה ערבית עויינת אשר היכתה קשות בלוחמי ותושבי הגוש, כמו גם בשיירות התגבורת, אשר הידועה שבהן היא שיירת הל"ה שגופות לוחמיה הושחתו עד כי לוחמיה זוהו ע"י גורל הגר"א.
הליגיון הירדני אף רצח רבים משבויי הגוש, בעת החרבתו, וכך עמד הגוש בשממונו 19 שנים, עד אשר בספטמבר 1967, בעקבות שחרור יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים, הוקם מחדש (בהנהגת הרב חנן פורת זצ"ל) קיבוץ כפר עציון.
כיום מונה גוש עציון (שנקרא ע"ש גואלו הראשון שמואל צבי הולצמן, שכן הולץ בגרמנית זה עץ) 29 יישובים מקסימים ולמעלה מ30 אלף תושבים כשהוא מוקף מאות אלפי ערבים עויינים (לא פחות מעוינותם של ערביי רצועת עזה) מאזור בית לחם ועד חברון.
במקביל נחרבה עיקרה של קהילת יהודי חברון העתיקה בפרעות תרפ"ט המזוויעות, ושרידים אחרונים נשארו עד תרצ"ו-תרצ"ט. בפסח תשכ"ז (1968) חודש היישוב היהודי בחברון בהנהגת הרב משה לוינגר זצ"ל, בלב אוכלוסיה פלשתינו-נאצית עויינת, וזאת בתמיכה נלהבת של בן גוריון ושאר מנהיגי השמאל דאז.
יחד עם קרית ארבע שהוקמה ב1972 מונים יהודי חברון למעלה מ-8000 איש.
בתהליך דומה ומקביל בחבל עזה נגאלו אדמות כפר דרום שבמרכז הרצועה (בקירבת דיר אל בלאח) בשנות ה30 של המאה הקודמת, וב-1946 הוקם כפר דרום אשר נכבש והוחרב ע"י הצבא המצרי ב-1948.
החל מ-1973 הוקמו 16 יישובים בגוש קטיף (ועוד 4 יישובים בשאר הרצועה), אשר מנו כ-8000 תושבים בעת עקירתם במסגרת תכנית ההתנתקות בקיץ 2005.
בהחלט מגיע חלק מהקרדיט ההיסטורי לממשלות מפא"י אשר בתקופת כהונתן (1967 עד 1977) הוקמו כל היישובים הראשונים בחבלי יהודה שומרון ועזה.
וראו זה פלא, גם כעת חלפו 19 שנים מהחרבת גוש קטיף ועד היתכנות הקמתו עקב שחרור עזה. בדיוק כמו הקמת גוש עציון 19 שנים לאחר החרבתו.
אל לנו כאומה לפספס הזדמנות זו לחזרתנו אל חבלי מולדת. מה גם שבכל מקום אשר בו תהיה התיישבות יהיה גם צבא ושב"כ והחזית תעבור הלאה. יישובי עוטף עזה יחזרו לחיות לבטח כאשר יישובי גוש קטיף יעמדו בחזית, בדיוק כפי שהיה בטרם גירוש יהודי גוש קטיף. הציונות הדתית מוכנה לקחת על עצמה את הסיכון שבחלוציות הנדרשת לצורך כך. וכבר למדנו על בשרנו שאת ה"חיסכון" בסיכונים אנו משלמים בהמשך עם ריבית דריבית.
לאחר הכחדת החמאס ברצועת עזה אין שום הבדל בין הסיכון בגוש קטיף לזה שבגוש עציון. נקווה שמדינת ישראל תעשה תשובה על פשעי 2005 ותקבל אומץ ליישב מחדש חבל שהוחרב על לא עוול בכפו, ללא היגיון וללא תכלית.
נראה כי אחרי שמחת תורה האחרון צריך אומץ וטמטום רב כדי לנקוט הפוך מכך ולהשאיר את חבל עזה ריק מיהודים. ביישוב מחודש של גוש קטיף גם יהיה משום צדק היסטורי כמו גם נקמה וענישה.