איש התקשורת עקיבא נוביק יצא היום (א׳) להגנת אנשים רבים במדינה שכל חטאם היה ביטוי געגוע וכיסופים לגוש קטיף ורצונם בהקמתו בעתיד כלשהו, כל זאת בטורו השבועי במדור הדעות של עיתון ׳הארץ׳.
נוביק התייחס תחילה לעליהום שעוברים כל מי שמבטא געגועים לימי גוש קטיף, בראשם המוזיקאי חנן בן ארי וכן מילואימניקים רבים שציירו גרפיטי ברחבי עזה, וכתב: "מוזר ככל שיישמע, לא כל הבעת געגוע היא תוכנית פעולה. וכשאמנים ולוחמים מדברים על חזרה לגוש קטיף, ומרססים את געגועיהם על קירות הרצועה — התחושות שלהם סופר־לגיטימיות".
עוד המשיך: "הגעגוע לגוש קטיף מבטא סנטימנט נרחב למדי בציבור. כשחנן בן ארי או נרקיס שרים לפני חיילים על חזרה לגוש, הם נענים בתשואות. לא רק מי שפונו משם נכספים לגוש קטיף. חברה בריאה כחברה שאנחנו מנסים להיות יכולה להכיל את התחושות האלה, וגם להראות בגרות מחשבתית ולהבדיל בין כיסופים ובין רצון מעשי".
נוביק כתב בהמשך כי "אנשי גוש קטיף נהגו באצילות מופלגת כשעזבו את בתיהם בממלכתיות ובראש מורם. רובם המוחלט קיבלו בהכנעה את דין המדינה ובכך מנעו מלחמת אחים בשעתם הקשה ביותר. רובם גם הופקרו במשך שנים, אך רוחם לא נשברה וכיום בניהם מאיישים את מיטב הכוחות בחזית. הם ראויים להצדעה".
לסיום ביקש נוביק לקחת מדיון זה אלמנט חשוב והוא היכולת להכיל דעות במסגרת שיח מכבד: "ככה זה עם דעות מורכבות. אפשר להתנגד מכל וכל למימוש כיסופיו של חייל או של זמר מתנחל, ועם זאת לכבד את כאבו ואת געגועיו ולהבין את הנוסטלגיה העצובה שלו. כך וגם להפך. אם מתוך האסון האיום שעובר עלינו עכשיו תצמח תרבות דיון וּויכוח אחרת, אולי יהיה בכך משום רסיס נחמה".