בבית העלמין באילת הובא בצהריים (ראשון) למנוחות סמל מאור כהן-איזנקוט, לוחם בגדוד 12 בחטיבת גולני, שנפל בקרב ברצועת עזה בגיל 19.
אמו, שרון, ספדה לו, בדמעות. "איך אמא מספידה את בנה? איך אמא נפרדת מפרי בטנה? אף אחד לא הכין אותי לזה. מרגע שנכנסת לעזה, העולם שלי עצר מלכת. פחדתי פחד מוות מהדפיקה בדלת וזו בסוף הגיעה. מאורי, בן אהוב שלי, מחמל נפשי, ילד שקט, מכבד, ואהוב על כולם. שקט שלא אומר הרבה. אבל בחוכמתך יכולת להגיד מילה אחת שתתאר הכל".
"היית אח מסור ואוהב ודואג לעדן ואלמוג. היית הצלע המחברת בין שלושתכם. שולחן עומד על ארבע רגליים והייתי אומרת שאיתי זה ארבע. עכשיו נשמטה לנו רגל וכלום לא יציב וכלום לא יהיה אותו הדבר", הוסיפה האם.
"מאורי, מרגע שהחלטת להיות לוחם ובחרת גולני, שיתפת אותי שאתה רוצה קריירה צבאית. נכנסה בך רוח של נתינה, אהבה ושמירה על הארץ שלנו. אני התמלאתי בגאווה וברכתי אותך בברכה והצלחה בכל דרך שתבחר. לא נתתי לדאגות האין סופיות שלי להפריע לך בבחירות שלך. הרי אני דואגת ויוצאת מדעתי אם איחרת בחמש דקות ואתה לא עונה לי", המשיכה בהספדה.
"מאורי, תמיד הייתה הגאווה שלי, הגאווה של כולנו. תפקידך עוד לא הסתיים. מהמקום שתהיה בו תעזור לאימא, תעזור לי להתרומם מהשכול והבור שנפער תחתי. פרוס כנפיך עלי ועל עדן ואלמוג. כואב לי כל כך והנשמה שלי נשרפת לראות את עדן ואלמוג סובלים וכואבים. לראשונה בחיי אני לא מוצאת את המילים ואת הדרך לחזק אותם".
"כולם אומרים לי שאני לביאה ושאני חייבת להיות חזקה בשביל עדן ואלמוג אבל איך עושים את זה? גם ליכולות שלי יש גבול. איבדתי אבא, איבדתי אמא, אבל ילד? ילד זה כבר מוגזם. זה נגד חוקי הטבע. בן לי, תן לי כוח", סיימה האם ועין לא נותרה יבשה.
סא"ל עומר סולימן, מפקד גדוד 12 של חטיבת גולני, ספד לו: "מאור ניחן ברמה מקצועית גבוהה, חבר נאמן ובעל יכולת מנהיגות והובלה. מאור, כשמך כן אתה, מקור של אור, מקור של גאווה על היותך לוחם למען המדינה. כשם שאנחנו מדליקים את נרות החנוכה ומציינים את גבורתם של המכבים, כך גם אורך וגבורתך ימשיכו להאיר דרכנו קדימה לעולמי עד".
"מאור, גולנצ'יק בנשמה, איש של מעשים ופחות של דיבורים, הראשון לבצע כל משימה בנחישות ובעקשנות המאפיינים אותך. בזמנים קשים אלו נבצר ממפקדיך ומחבריך להיפרד ממך כמו שהיו רוצים, מאחר שהם ממשיכים במשימה על מנת להגן על המולדת ולהשיב את השקט והביטחון לתושבי מדינת ישראל. למשפחה - היו גאים במאור שלחם עם חבריו להשגת המשימה בצורה מקצועית, ערכית ומתוך רוח ושליחות אמיתית. מאור ועוד חברים לנשק דואגים שנהיה עם חופשי בארצנו".
ראש העיר אילת אלי לנקרי ספד לאיזנקוט: "מאור, מטובי בניה של אילת ומדינת ישראל, היה לוחם אמיץ, ספורטאי ושחקן מוערך במועדון הכדורגל מכבי אילת. תלמיד רציני ומכבד, אהוד ואהוב על חבריו ובן טוב להוריו. הוא לא ביקש להיות גיבור, אבל שייך לדור של גיבורים, לוחמים אמיצים, המכבים של ימינו. אלה שהתייצבו בקו הראשון בשדה האש, לחמו בעוז ונפלו למען הצלת עמם. מאור שייך גם למשפחה של גיבורים, משפחת איזנקוט, ששורשיה נטועים עמוק בעיר, משפחה שחינכה את בניה לאהבה והקרבה, משפחה שבחג החנוכה הזה האור שלה כבה והיא שילמה את המחיר הכבד ביותר".