באדיבות כאן חדשות
ראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, מתייחס בראיון לכאן חדשות ליכולת שלהם לקבוע מוות במקרה של חטופים - גם כשהגופה נמצאת בעזה ומספר בנוסף על עבודת אנשי המכון בתקופת המלחמה.
על קביעת מוות לחטופים בעזה הוא מתאר: "אתה מסתכל על הסרטונים ומנסה לזהות איזה פציעות יש שם, האם הפציעות האלה הן פציעות שמתיישבות עם חיים או לא, אתה מנסה לזהות תנועות נשימה, תנועות של עפעפיים, סימנים שמופיעים באנשים אחרי המוות".
ד"ר קוגל מספר על תיעודים בהם חיפשו לראות נשימות של אדם ששכב באותה תנוחה. במקרה הזה, התעורר ויכוח בין אנשי המכון, ורק אחרי שהתקבל מידע נוסף הם קבעו את מותו של אותו אדם.
הוא מוסיף כי אנשי המכון מסתמכים על עדויות של חטופים שחזרו מעזה אך מדגיש "אבל אנחנו חייבים "איזשהו אספקט, ממש לראות ראיה כלשהי".
בהמשך מתייחס למצב הגופות ובדיקת החטופים שחזרו מהשבי כדי לתעד סימנים של אלימות וחבלות. "המפגש עם החטופים יותר קשה למרות שהם אנשים מלאי חיים כי אתה שומע מה עבר".
ד"ר קוגל מספר על מחוות מרגשות של אזרחים שהפתיעו אותם עם מאכלי שבת - מה שגרם לו להתרגש.
לסיום הוא משתף כי הטיפול בגופות והמראות הקשים השפיע עליו. "הזדקנתי, אני מרגיש פתאום שעברו שנים". הוא מספר על המחשבות לפרוש ומתאר: "אני הרבה יותר עצוב, פחות בדיחות, איך אני יכול לצחוק בהרצאות?"