כל יום אנו קוברים עוד גיבור תהילה, עוד עלם חמודות יפה עיניים, עוד חוליה בשרשרת גיבורי ישראל שמסרו את נפשם מתוך הנצח עבור הקיום של העם היהודי על טפיו ועולליו, זקניו וזקנותיו, כאן בארץ הזו.
מראות הטבח, האונס וקול צרחות התינוקות והילדים, בעודם צופים בהוריהם נשחטים לנגד עיניהם עדיין בראשי. ולמעשה קולם ומראם רק מתעצם וגובר. דורש צדק. צורח: לעולם לא עוד.
ובשעה שגיבורנו בחזית - ואומה שלמה כואבת, קוברת, מבכה את בניה ובנותיה, לא ישנה בלילות מפאת המחשבה על מה שמעוללים לחטופינו אי שם האויבים הנאצים - קמה לה עוצמת הביחד. עוצמת ברית היעוד של נצח ישראל.
אומה, שלמעט מיעוט שולי, כוחני, אפל וקולני, התאחדה לגוף אחד ולו נשמה זוהרת, אוהבת, מכילה. המסתכלת זה לזה בלבן של העיניים ויודעת: את יהדותנו הברורה בת אלפי השנים, שורש יעודנו, נישא יחד.
כל אחד בדרכו, כל אחד לפי בית אבא שלו, לפי הבחירה החופשית שנתונה לו.
שוב לא נפחד איש מאחיו, כי ראינו במו עיננו בדם שניגר ברחובות אופקים, שדרות, בארי ועזה כי אנשים אחים אנחנו.
וברגע האמת יעזוב כל אחד את ביתו, את ילדיו והפתק ששם בקלפי וישעוט להסתער להציל את האחיות והאחים שלו. את הילדה המתחבאת כבר שעות מתחת המיטה. את התאומים בני החצי שנה שקול בכיים הדהד במשך 16 שעות בקירות הממ"ד החסום בגופות הוריהם אשר מסרו את נפשם להצלתם. הורים, אבא ואמא, שאותם יראו התינוקות שוב רק בתמונות.
את האומה הזו שראתה את השטן אלפיים שנה בעיניה כל פעם באדרת שונה, את הדור הזה שראה בעיניו את השוחט ששחט ואנס את בנותיו וקם עליו בתעצומות אריה שואג, דבר לא יעצור.
שום אויב חיצוני, פיזי או רעיוני, לא יכול לו.
הוא לא יתן יותר, לעולם, לאף אחד מבית ומחוץ להחזיר אותו להיות כפי שהיה. גם לא ל- 15 שופטים שלא קם בהם אחד שאמר: עד כאן.
זה לא הזמן.
זה לא הזמן להכביד על העם.
זה לא הזמן להוסיף כאב על כאבההמתפקע גם כך של האומה.
זה לא הזמן לזרות פילוג, ריב, מדון וקללה על מדינה שלמה, המדינה האחת והיחידה של העם היהודי.
זה לא הזמן לקרוע את הלוחמים, את הגיבורים שמוסרים את נפשם.
לא קם ולו אחד, ונשא בצניעות ובענווה את אחד ממוטות האלונקה שנושאת אומה שלמה, בדם יזע ודמעות בעורף ובחזית, בגבורה עילאית כבר 83 ימים.
בשעתו הקשה ביותר של עם ישראל, בחרו אסתר חיות, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, ח'אלד כבוב, יחיאל כשר, רות רונן, ענת ברון - להוציא את עצמם מהכלל.
בעיצומם של ימים נוראיים בחרו 15 שופטי בג"ץ לכרות גט כריתות חלוט עם האומה כולה.
להטיל משקולת, כמשקל היקום כולו, על כתפיו של עם עתיק, אך עודנו תינוק רך בשנים בתקומתו בארצו בעודו נלחם את מלחמת חייו. מלחמת הקיום.
אין פחד וחשש לעם המופלא הזה. הוא הרי לא ייתן שישיגו אותו אחורה. בכל מחיר ילחם על חירותו, על קולו ועל עיצוב חייו בעצמו.
היום יותר מתמיד הוא יודע שאת זהותו במדינתו וארצו לא יכריעו עוד בכפייה בפטיש השפיטה.
אלא הוא עצמו יבחר את דרכו. על אלף גווניו ורבגוניותו, הוא הוא יקבע מתוך אותו הנצח ואותה ברית היעוד תוך הקשבה וכבוד הדדי לקולות הרבים המרכיבים אותו, ויהפוך את הקולות השונים לכדי הרמוניה מופלאה.
באמונה ואהבה גדולה לעמי, עם הנצח, אני יודעת באופן ברור שהרוח הגדולה ששוכנת בנו בעוצמה אדירה תעמוד לנו גם לשם השבת חירותנו. בכל מחיר.
הכותבת היא ראש התנועה למשילות ודמוקרטיה