גורם מדיני התייחס הערב (רביעי) לדרך בה ישראל מתכוונת להתמודד עם התביעה שהגישה דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נגד ישראל בשל פעילותה במלחמה נגד חמאס.
הגורם ציין כי בישיבה שנערכה בנושא תמכו כל הגורמים בשליחת נציגות ישראלית לדיון שעתיד להתקיים בבית הדין. "הדעות של כל הגורמים היו שבאופן חד משמעי לא אמורה להיות דילמה בנוגע להתייצבות. כרגע אין לנו טרוניה כלפי בית הדין. הוא לא עשה שום דבר מקומם. הוא מחוייב על פי האמנה לדון בתביעות שהוגשו אליו - אם פונה חברה החתומה על האמנה. גם אנחנו חתמנו על האמנה לפני עשרות שנים. התהליך הוא שאין שיקול דעת לבית הדין להימנע מדיון בכל בקשה שמגישה חברה בו".
לדעתו, "אם היינו מחרימים את הדיון היו שואלים אותנו מדוע, אם לדעתנו אנחנו צודקים, איננו מתייצבים ומפריכים את הטענות - לאור העובדה שאנחנו חברים באמנה. המומחים חשבו שזה עדיף על פני דיון במעמד צד אחד שבו לא נוכל כלל להשמיע את דעתנו".
עם זאת, הדגיש הגורם, כי ישראל ערוכה גם לתגובות אחרות. "אם יהיו התנהגויות פסולות או לא מקצועיות ונראה שבית הדין לא מכבד את עצמו ואת התהליך - נשקול את הדברים מחדש. כרגע החלטנו להשתתף בתהליך שכולל בקשה לסעד זמני".
הוא התייחס גם לשאלה מה יקרה אם ישראל לא תציית לפסיקה שתתקבל. "אני לא יודע לומר מראש כיצד נגיב מראש לפסיקה כזו או אחרת, זה לא יהיה לכבודו של בית הדין".
לשאלה אם התביעה שינתה משהו באופן ניהול המלחמה ענה הגורם המדיני "אנחנו לא משנים או לא מבטלים פעולות כלשהן מהסיבה שממילא מהיום הראשון אנו פועלים על בסיס ייעוץ משפטי מובהק שמוודא שכל הפעולות מתבצעות על פי חוקי הלחימה וכמובן שהיה ברור שיוגשו תביעות".
בשלב זה טרם גיבשה ישראל תמיכה בינלאומית בעמדתה אך זו תוכניתה. "הכוונה לנהל מערכה בינלאומית, לקבל תמיכה של מדינות, שכמונו רואות את התביעה עצמה כדבר פסול, מקומם, שיש לגנות אותו. אנחנו נפנה לכל ידידינו וארה"ב בראשן וכן לכל המדינות החברות באמנה הזו כדי שיביעו הסתייגות מהניסיון להטיל דופי בדרך שבה אנחנו מקיימים מערכה להגנה עצמית לאחר החלטה של ארגון טרור לטבוח בנו בצורה אכזרית".
הגורם שלל את הדיווחים לפיהם נעשתה פנייה לפרופ' אלן דרשוביץ לייצג את ישראל בהליך. "בבסיס ההחלטה להתייצב צריכים למנות טוענים. יש לנו את הצוות המשפטי שלנו בראשות היועצים המשפטיים של משרד החוץ, המל"ל, והיועצת המשפטית לממשלה. אנחנו פונים לטוענים, שיופיעו בדיון, ויהיו בעלי ידע מובהק בהופעה מול בית הדין והזדהות איתנו. יש פנייה לאדם מסויים ואני מעריך שתהיה החלטה בקרוב".
"אנחנו גם החלטנו שאנחנו נענים לתהליך שמאפשר לכל צד מן הצדדים למנות שופט מטעמו. זה אומר שאיש מטעמנו ישב בכל הדיונים, יהיה שותף להחלטות ויצביע עם חבר השופטים. אנחנו בתהליכי בירור סופיים לגבי מועמד וגם זה יוחלט בתוך יום או יומיים", הוסיף.
עוד אמר כי בית הדין הבינלאומי בצדק מעולם לא עסק בתביעה נגד ישראל. "יש מדינות החברות בו כמו ארה"ב, גרמניה, צרפת ואוסטרליה שהשופטים שלהן תומכים בישראל ולא בחמאס. יש מדינות שהן נגדנו או בעדנו אבל השופטים שלהם הם עצמאיים והם נבחרו לקדנציה אחת שאי אפשר להדיח אותם. חלקם הגדול באים ממדינות שאין להן משפט מוטה בבסיסו".
הוא התייחס לתביעה עצמה ולחלק בה שמביא ציטוטים של פוליטיקאים ישראלים כהוכחה לכך שישראל הפרה את האמנה נגד רצח עם. "התביעה של דרום אפריקה, המונה 84 דפים, עוסקת בפעולה בעזה, עם טענות שונות שכולן מופרכות. יש שם פרק שעוסק באמירות של פוליטיקאים ישראלים שלכאורה לדעתם מצביעות על חריגה מהכללים הנהוגים בלחימה. כמובן הפוליטיקאים האלה חלקם בכלל לא משתתפים בהליך קבלת ההחלטות וחלקם הכחישו את מה שאמרו וחזרו בהם. זה חלק מהתחמושת שהתביעה עושה בה שימוש כדי לנסות להראות שהתביעה שלהם צריכה להתקבל".
במקביל, ציין הגורם, ישראל נערכת גם למערכה נגדית שאינה במסגרת הליך התביעה נגדה וייתכן שתתבע בעצמה את דרום אפריקה ומדינות נוספות בגין תמיכה בטרור. "זה שאלה שבהחלט אנחנו מתעתדים לדון בה. יש בהחלט שאלה למהלכים שנעשה מעבר לצעדי ההגנה בתביעה לסעד זמני. הסוגייה של תביעה נגד דרום אפריקה ואחרים כדוגמת איראן בטענה שהם תומכי טרור על הפרק".
הוא ביקש להפריך את הדיווחים בישראל שיח המתקיים על פתרון הגירה מרצון של אזרחי עזה. "יש בישראל הרבה שחושבים שתהיה נכונות עזתית להגירה מרצון ולדעתי זה אשליות חסרות בסיס. אף מדינה לא רוצה לקלוט לא מיליון, לא חצי מיליון ולא אחרים. אנחנו לא מנהלים משא ומתן עם אף מדינה שמהווה יעד להגירה מרצון של תושבי עזה".
לגבי השפעת חיסול בכיר חמאס סלאח אל-עארורי על שיחות אפשריות לעסקת שחרור חטופים הצהיר הגורם כי "העובדה שקטאר לא הודיעה על השהיית המו"מ בעקבות המהלך היא סימן אופטימי".
בתביעה שהגישה דרום אפריקה נטען בין היתר כי "ישנם דיווחים מתמשכים על ביצוע פשעים בינלאומיים כגון פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, כמו גם דיווחים על כך שבוצעו פעולות העומדות בסף של רצח עם, ועדיין עלולות להתבצע בהקשר של מעשי הטבח המתמשכים בעזה".
עוד טענה המדינה כי "נדרשים סעדים זמניים במקרה זה כדי להגן מפני פגיעה נוספת, חמורה ובלתי הפיכה, בזכויות העם הפלסטיני על פי אמנת רצח העם, אשר ממשיכות להיות מופרות ללא עונש".