לקראת אירוע התפילה הגדול המתוכנן מחר בכותל המערבי לשחרורם של החטופים בעזה, שוחחנו עם יובל בר און, חתנם של אביבה וקית' שנחטפו מביתם בכפר עזה. אביבה שוחררה וקית' עודו בידי מחבלי החמאס.
"מאז השבעה באוקטובר אנחנו, המשפחות, במאבק חיינו להשיב את ההורים שלנו ואנחנו עושים את זה בכל מיני אמצעים ובסיוע גופים מכל העם הנפלא שלנו שמתגייסים למאמץ החשוב הזה. ביום ראשון הקרוב יצוין יום המאה של ההורים שלנו בשבי, וכחלק מכך מטה המשפחות ועוד כמה ארגונים יזמו שורה של ארגונים שיתחילו כבר מחר. נצא בצעדה מעוטף עזה לכיכר החטופים ויהיה גם אירוע חשוב ומשמעותי מאוד שהוא התפילה ההמונית בכותל", מספר יובל.
על משמעות המונח 'מאבק חיינו' שבו נמצאות המשפחות ביומיום, הוא מספר, "ברמה המשפחתית, הבנו די מהר שהתפקיד שלנו הוא לשמור את הנושא בראש סדר היום הציבורי כדי שלא יישכח, כי לצערנו אנחנו מוצפים בהרבה דברים שקורים, מדינה במלחמה, פינוי תושבי הצפון והדרום, חיילים נופלים ונפצעים ובתוך זה חשוב לנו שנושא החטופים לא יישכח".
האם אכן קיים חשש שהנושא יישכח כאשר כל המלחמה נועדה להשיב את החטופים והחיילים שנופלים במערכה יוצאים להגנת הארץ ולהשבת החטופים? "המחשבה שזה יישכח מפחידה ומזעזעת אותנו עד עמקי נשמתנו. את המלחמה והמאמץ להשבת החטופים מנהלים מנהיגים וקברניטים מוכשרים ואין לנו מה לסייע להם ברמה הטקטית, אבל ברמה התודעה הציבורית המוצפת בהרבה אירועים נוראיים חשוב לנו לשמור את הנושא בשיח".
"בגלל שהרבה זמן עבר אנחנו נאלצים להמציא את עצמנו מחדש. אנחנו פועלים בתקשורת, מבצעים אקטים ציבוריים כמו עצרות ברחבי הארץ, שלטי פרסום ועבודה ברשתות, פגישות עם מקבלי החלטות", אומר יובל ולשאלתנו על התחושות והתובנות באותן שיחות עם מקבלי החלטות הוא משיב ומציין כי הוא "מרגיש שכולם רוצים להשיב את החטופים ואין שאלה על כך. עושים מאמצים כבירים, אבל בתחושות שלנו האירוע יימדד בתוצאות. כך שגם אם רואים כוונות ומאמצים עד שההורים שלנו לא כאן ואנחנו מחבקים אותם זה עוד לא שם".
בשיחות עם קברניטי המדינה, אומר יובל, אין פירוט של מידע מבצעי או מדיני שלא ידוע לציבור הרחב. "מעורבים כאן מאמצים חשאיים רבים וחיי חיילים ולא נכון לשתף בכך את מי שלא מורשה לכך ואין לו את הסיווג לכך וזה בסדר ומובן".
באשר לשיחות שקיימה משלחת המשפחות בקטאר, משלחת בה בני משפחתו לא הייתה חברה אך כמו שאר המשפחות גם היא עודכנה, הוא מספר: "קיבלנו עדכון כללי. ביקשו שלא לשתף מעבר למשפחות, אבל התחושה היא שגם הקטארים עושים מאמצים רבים לשחרור החטופים וראינו את ההצלחה שלהם בהשבת אביבה ואת היקרים של הרבה משפחות נוספות וכמו שהם הצליחו בעבר לתווך עסקה מוצלחת אנחנו מקווים שהם יצליחו כך בעתיד ובהקדם".
על מה שאביבה מספרת מימי השבי, אומר יובל כי מדובר בחוויות קשות מאוד אך היא מתמקדת בקושי שבעלה, קית', עדיין חווה. "מדובר בתנאים שהם לא תנאי מחיה, תנאים קשים חוסר מזון מים תרופות היגיינה שינה וכל מה שאנחנו לוקחים כמובן מאליו", הוא אומר ומזכיר כי רבים מהחטופים פצועים ברמות שונות ו"עבורם השעון מתקתק. אנחנו רואים שחטופים חוזרים לא בחיים וזה מבעית אותנו. חשוב לנו להעביר את תחושת הדחיפות".
עוד שאלנו את יובל אם כאשר הוא שומע את המנהיגות מדברת על הפעלת לחץ צבאי על החמאס כדי להשיב את החטופים, הוא מקבל את הגישה הזו או סבור שלחץ שכזה דווקא מסכן את חייהם. "קטונתי", הוא משיב. "אני לא פוליטיקאי ולא איש צבא ולא מתיימר לחלוק או להסכים עם אמירות כאלה ואחרות. הדעות בקרב המשפחות שונות וחלוקות ולכולן יש לגיטימציה. בשורה התחתונה כולנו רוצים אותם הביתה ומהר, והתפילה באה לענות על הקריאה הזו".
ובאשר לתפילה המתוכננת למחר (רביעי, 15:30) ברחבת הכותל, אנחנו שואלים אם הוא מקבל את הביקורת שהוטחה בציבור הציוני דתי בטענה שהוא נמצא כמה צעדים לאחור בסוגיית החטופים בין אם בשל חשש לפוליטיזציה של המאבק, בין אם מחשש להשלכות שחרור מחבלים בעסקה, בעיקר לנוכח העובדה שמחבל אחד ששוחרר בעסקת שליט, יחיא סנוואר, גרם להרג גדול כל כך.
יובל משיב ומספר כי על אף שגדל כאדם חילוני הוא מוצא את עצמו מאז המראות הקשים של השבעה באוקטובר מתחבר להרגלים של תפילה וכוונה שנותנות כוחות. בתפילה ההמונית "הרעיון הוא להניח בקשה משותפת בלי להתייחס לרזולוציה של חילוקי הדעות. כל עם ישראל רוצה את החטופים בחזרה. נחטפו אנשים שמסמנים את כל הקשר הפוליטית חברתית ודתית של החברה הישראלית והסיפור הזה נוגע לכל המעגלים. בעיניי מטרת התפילה היא איחוד העם, שלעיתים מתפלג מסיבות שונות, לקריאה משותפת להשבת החטופים הביתה".
עוד הוא מבטא בדבריו תחושת התרגשות על שהרבנות הראשית סמכה ידיה על האירוע ש"יש לו את היכולת לשנות גזירה, לאחד ולקדם את השבת החטופים הביתה".