משפט הראווה בהאג כנגד מדינת ישראל על מלחמת 'חרבות ברזל', יותר משהוא מראה משהו עליה, הרי הוא מלמד על מצבה המוסרי העגום של אירופה הנאורה והמשכילה.
לא רק שהיא מאפשרת לארגון הטרור 'חמאס' ולאיראן ששלחה אותו להשתמש בבמה שלה, אלא נראה שהיא משתתפת בהצגה בשותפות מלאה כפי שכבר עשתה בעבר.
ראינו זאת לא רק באירופה אלא גם באוניברסיטאות בארה"ב: שמענו את ראשי האוניברסיטאות שסירבו לגנות את מתקפת הטרור של חמאס בשמחת תורה. אי אפשר יותר לטאטא זאת מתחת לתודעה. זה כנראה המצב הערכי-מוסרי שהעולם המערבי המתקדם נמצא בו - שותפות עם טרור מפלצתי בתמיכה, בשתיקה ולעיתים אף בפעולות מעשיות. לצערנו המוסר האנושי קרס וקורס לעינינו המשתאות, אך זו המציאות.
אם אירועי שמחת תורה לא מביאים את העולם המערבי להצטרף אלינו בכל דרך למלחמה בחמאס ותומכיה, הרי שלצערנו עולם זה איבד את הלגיטימציה שלו להנהיג את העולם מבחינה מוסרית וערכית.
לעומת זאת, אנו רואים את ההתעוררות העצומה בעם ישראל למלחמה על הטוב נגד הרשע, מלחמה בגבורה ועוז עד כדי מסירות הנפש למען הטוב והחיים. הזעזוע העמוק שעבר עלינו בשמחת תורה עורר בנו כוחות של אמון בטוב שחייב ויכול לנצח את הרע. אור גדול מופיע ומתנוצץ מכל הנשמות של הלוחמים ומשפחותיהם.
מעל הכול, לצערנו, גילינו מחדש מי אנו עם ישראל, מפיהם של אימהות ואלמנות שכולות, מפיהם של הורי החטופים מעזה, ומכל אדם מישראל – עם שאוהב את החיים; אוהב את המוסר והטוב, מזועזע מהרשע עד עמקי נשמתו; עם של אמונה בקב"ה שברא את העולם לטוב; עם של אמונה בנצח ישראל שלא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להינחם; עם של מאמינים בדרך אף אם היא ארוכה המוכנים בגבורה להילחם למענה.
האור הזה הולך ומתרבה בתוכנו. הוא פוקח עיניים עיוורות, הוא נותן גבורה לחלשים. הוא בוקע מפיהם ועיניהם של חיילים פצועים המעודדים אותנו ואת חבריהם.
כנראה שזה האור היחיד שיכול גם להושיע את אירופה ואת המערב המתבוסס בתוך החומר והרשעות, שאינו יכול לגנותה בפה מלא, והנותן לה במה משפטית בינלאומית. לא יבלבלו אותנו יותר, לא יטיפו לנו מוסר.
בעז"ה הטוב, האמת, האמונה והאור שבוקעים כעת מאיתנו עוד יאירו את כל העמים ו"אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו".