גבריאלה ליימברג הוחזקה בשבי החמאס 53 יום עם בתה מיאה בת ה-17, אחיה פרננדו, אחותה קלרה ובן זוגה לואיס.
עדותה של ליימברג הוקרנה בעצרת "100 ימים של גיהינום" שנמשכת ברגעים אלה בכיכר החטופים בתל אביב.
"סביב השעה 10:00 קיבלתי הודעות שאחת מהשכנות כותבת שמנסים להיכנס לבית שלה. אנחנו שמענו זכוכיות והבנו ששוברים את החלונות. שמענו יריות בחוץ ובתוך הבית. פחד מוות שהדלת תיפתח וכולנו נמות", שיחזרה.
על רגע החטיפה היא סיפרה, "הם הוציאו אותנו מהממ"ד והעלו אותנו לטנדר. קודם את מיאה ואותי ואח"כ אספו את קלרה, פרננדו וואיס".
היא הוסיפה על הימים בשבי, "הימים היו נורא ארוכים, המון הפצצות. זה רולטה רוסית שכל רגע זה יכול לקרות. זה היה פחד, בעיקר בלילות".
ליימברג סיפרה, "הייתה לנו את הכלבה, אז בלילות הייתי עם בלה, חיבקתי אותה. הייתי נשארת ערה ומסתכלת כל הזמן מי נכנס ומי יוצא. היה לי מאוד קשה שמיאה נמצאת בסיטואציה הזאת ורציתי לשמוע עלייה, במיוחד בלילה, שלא יהיה מצב שכולנו ישנים ופתאום מישהו נכנס".
"זה סכנה. זה להרגיש כל רגע שזה נגמר. הפחד היה מאוד גדול. גם אסור שידעו שיש פה ישראלים כי העזתים יכולים לבוא ולרצוח אותנו", הוסיפה לתאר את הימים בשבי.
לסיום אמרה, "אני לא יכולה לדמיין איך אנחנו יכולים להמשיך להתקיים ולחשוב שנמשיך כחברה ומדינה מבלי שנחזיר את כל החטופים כמה שיותר מהר".