הרב יוסף אלנקווה, לשעבר רב אזורי חבל עזה, מספר לערוץ 7 על הרב אלקנה ויזל אותו הכיר מקרוב.
"אלקנה ויזל מסר את נפשו למען עם ישראל ונשמתו עלתה לגנזי מרומים עם עוד עשרים חבריו בהיותם בציר כיסופים בואכה גוש קטיף, מסירות הנפש הייתה תהליך מובנה במשך כל החיים אצל אלקנה ואצל חבריו, הוא עצמו נפצע בצוק איתן והיה עושה סעודת הודיה בכל שנה עם תלמידיו ומספר את הנס", מספר הרב אלנקווה.
לדבריו, "למרות פציעתו הוא נלחם כדי להיכנס שוב לשדה הקרב במלחמה זו, מלחמת שמחת התורה. הוא היה מחנך דגול שתלמידיו העריצו אותו וגם משדה הקרב הוא שלח להם תמונות וחיזוקים.
אלקנה נטל רשות מאשתו שתחיה לצאת לקרב כשהוא אומר לה שהוא איננו חיל פרטי אלא הוא חייל של עם ישראל, צוואתו התפרסמה מיד ביום לכתו וכל עם ישראל שהתפעל מהגדלות שבפשטות. אלקנה נולד בנווה דקלים למשפחה מופלאה שנטעה שורשים במקום והצמיחה עולם גדול של אמונה. אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל, כשאנו רואים את הגבורה החשמונאית וצבא דוד המלך אנו מבינים שהדור הזה, דור הילדים יצוק מהזן המשובח ביותר של גיבורי ישראל לדורותיהם".
"ובמובן מה אנו לא רק מצדיעים לגיבורים הללו אלא גם מבקשים מהם סליחה. פעמים רבות אמרנו שהילדים של היום הם לא הילדים של פעם וקראנו להם דור המסכים, דור המחשבים, והמלחמה הזו הראתה לנו שאנו הקטנים והם הדגולים, הם נושאי הדגל של גבורת ישראל. אלקנה ביקש לשיר ולשמוח, מה שהלב ממאן, כי איך נשיר, איך נעלוז עם מות הקדושים.
הילד הקטן הזה היה שלם, מורה מושלם, מחנך דגול, אבא מתוק ובעל נפלא. הצוואה הגדולה שלו עסקה בדברים שסנהדרין גדולה הייתה צריכה לעסוק בהם כמו הלכות פדיון שבויים והלכות שמחות", סיכם הרב.