הרב אליהו זיני
הרב אליהו זיניצילום: ללא

שמועות והדלפות הולכות ומתרבות לפיהן מתבשלת עסקה בין ישראל למה שמכנים ה'נאצים' של החמאס, עסקה שתחייב הפסקת המלחמה לתקופה די משמעותית.

רק טירון לא יבין שהפסקה משמעותית כלשהי תחסום כל אפשרות לחדש את הקרב נגד החמס מבחינה בין לאומית וגם מבחינה צבאית. הקהילייה הבין לאומית מרוב אנטישמיותה הסכימה בקושי לעכל את תגובתנו רק מפאת נוראיות הטבח והפוגרום בעוטף עזה, אבל אחרי הפסקה שנייה וממושכת שתיראה בהכרח כאיזה מין שלום, חידוש הקרבות יוצג על ידה כיוזמת מלחמה מיותרת ובלתי מוצדקת.

ומבחינה צבאית, במהלך חודש (ואולי יותר) יצליחו מחבלי החמאס למלכד בניינים ומנהרות, ולנקוט בכל מיני צעדים המסוגלים לגרום נזקים אדירים, ולכן חידוש הקרבות תהיה החלטה פושעת ממש, ובמיוחד לאור ההוראות הנפשעות של הפיקוד העליון הדורש שמירה על 'בלתי מעורבים', והכל על חשבון החיילים הנפלאים המוסרים את עצמם להגן על עמנו בתנאים לא תנאים. יאמרו לנו שראשי גופי הביטחון ידעו להימנע ממלכודת כזו? ה-7 באוקטובר הוכיח כבר שאין לנו כל רשות לסמוך על הגופים הפוליטיים והצבאיים העומדים בראש כעת.

אינני חושב שיש איש המקנא בממשלה בימים אלה, לאור כמות וחומרת בעיות השעה שהיא צריכה להתמודד, ובכל זאת דאגותינו אינן נובעות ממצב זה, אלא מנסיון היסטורי שלימד אותנו שמאז הליכוד עלה לשלטון ראשיו הצליחו להפגין חדלות אישית פוליטית ואנושית. מר בגין אחרי הצהרות מפוצצות מוסר את כל סיני למצרים על אף שלא היה שייך לה מעולם, וכך מחוץ להפסד העצום, נשללה ממדינתנו את הגישה הטבעית לאירן, למפרץ הפרסי ועוד, לה אנו כה זקוקים כיום, ומצרים ברוב חוצפתה מעיזה לאיים עלינו. מר שמיר ממנה את יצחק רבין שר הבטחון, וזה 'מפיל' את הלביא ואתו תקווה לעצמאותנו הביטחונית אווירית.

מר נתניהו מוסר את חברון לאויבינו, ומאוחר יותר יוצא בהצהרה שאיש לא ביקש על 'שתי מדינות', הצהרה המנוצלת כיום נגדנו, ועתה מתוך ההלם והמצוקה של יום שמחת תורה ממנה את הנשיא ביידן לראש הקבינט המלחמתי של ישראל, ולקבוע את המהלכים הצבאיים הנכונים שעל צה"ל לנקוט בהם. ואת אויביו המושבעים ביותר בחברה, חסידי כל הכניעות לאמריקאים או עוד, הוא ממנה כדי להחליט על המהלכים הקריטיים ביותר של האומה! קשה להבין מי מנהל אותנו!

אבל מה היותר חמור בכל זה? ובכן, עובדה שאינני בטוח שהיא ברורה דיה לרבים, והיא, שבהיוודע לראשי הממשלה והצבא שלנו את שהתרחש בשמחת תורה, הם היו משוכנעים שסופה של מדינתנו הגיע, ואכן הכול הראה על כך. שום דבר לא מראה על אפשרות עצירת חיות הטרף, שבנס לא הגיעו לדימונה עם כל המשתמע מכך, פרט לדבר אחד, נשגב, נפלא, מהודר שאין כמותו, בלתי צפוי מצד הפיקוד הצה"לי, והוא: מסירות הנפש העילאית ואף המלאכית שגילו חיילי ישראל בהתייצבם מיד באשר הבינו מיד שעצם קיומנו הועמד בספק, ומחקו מתודעתם כל דאגה, פרט לחובתם הפנימית נשמתית להיחלץ לקרב כדי להציל, ועוד יותר כדי לרמוס את העמלק החדש הזה, שהתגלה כגרוע מכמעט כל סוג עמלק שאתו נאלצנו להתמודד בעת האחרונה. מסירות נפשם היתה כה עילאית שצה"ל עצמו לא האמין שיתכן שדבר כזה יתרחש, והוא המום מהישגיו!

אבל חלק מחברי הקבינט השיכור מהישגים מרשימים אלה - הישגים שאינם שלו - בפומפוזיות מעוררת סלידה, מרשים לעצמם לשחק גואלים לכ-120 חטופים האומללים בידי חיות אכזריות, אבל הכול על חשבון דמם של יותר מ-500 חיילים שכבר הקריבו את חייהם בעיקר כדי לרמוס בראש ובראשונה את הרע המאיים על 9 מיליון תושבי מדינתנו – ולא רק על 120 יחידים, וחותרים ליטוש את מטרתה העיקרית של מלחמה זו, קרי, השמדת הרע העולמי הזה, תוך ויתורים מרחיקי לכת הכוללים שחרורם של רוצחים מתועבים כדי למצא חן בעיני קרובי משפחות החטופים, המנוצלים ומוסתים ע"י אוייבי הממשלה, ולקוות שעסקה זו תציל אותם כשתקום ועדת חקירה ממלכתית!! עמלק, הדאגה לעתיד, הסכנות האורבות מכל עבר הושמו בצד כדי להציב במרכז, מתוך רחמנות יהודית שאינה יודעת להתמודד עם הסבל, את הדאגה לחטופים בלבד על חשבון החיילים והעתיד המדיני והמוסרי. עמדה זו פסולה ואסורה לחלוטין מדין תורה כפי שפירסמתי במקום אחר.

בהסכמה לדון עם הרשע, כבר רמסה ההנהגה השיראלית את כל המוסר, אבל היא שכחה חמור מזאת: הלא מה הביא כ-300.000 חיילים להתייצב כאיש אחד ביום שמחת תורה כדי להגן על עמנו? שני דברים בעיקר: ההצלת עמנו ומדינתנו מסכנת השמדה כמעט בטוחה, והרצון לנקום, ובצדק מוחלט, את נקמת דם אחינו שנשפך וכבוד נשות ישראל שהושפל עד הארץ. אבל השפעתם של שני גורמים נפשיים אלה החלה לדעוך בעקבות הפסקת האש הראשונה, לכן, אם תהיה עוד הפסקה, ובפרט משמעותית, הדחף הראשוני הזה ללחום יעמוד בסכנה להיעלם כליל, והדבר כבר מהדהד למרות משלוח צוי-8 חדשים. ולא דברתי עדיין על השחיתות המוסרית שבעצם התעלמות הקבינט מהעובדה שמי שהפיח את רוח הקרב תוך מסירות נפש עילאית, הם אותם החיילים בעזה שרובם מצביעים בן גביר, סמוטריץ ועוד, על אף שנציגיהם נמנים על ה'פסולים' לקחת חלק בהחלטות?! אכזריות כזו, הדורשת מאדם להקריב חייו תוך שלילת זכותו הבסיסית ביותר בשלטון המתיימר להיות דמוקרטי, להיות שותף בהחלטות גורליות הנוגעות לעצם קיומו, בלתי נסבלת.

ב-67, לאחר מצור ארוך ומסוכן שהיה נראה מבשר סופה של מדינת ישראל, יצאנו למלחמה שהקב"ה חולל בה נסים שכדוגמתם לא חווינו אלפי שנים כבר, והחזרנו לעצמנו לא רק חלקים נכבדים מאד מנחלת אבותינו, אלא אף את סיני כולו והתיישבנו בגוש קטיף. אך בעקבות הנחיות פסידו מוסריות אוויליות של צה"ל חיילים רבים שילמו בחייהם את שירותם הצבאי שם, ומפאת כך בוצע מעשה הבגידה הלאומית המחפיר ביותר בתולדות האנושות: עם גירש אזרחיו מנחלת אבותיו כדי למסור אותה לאויביו המובסים! שומו שמים על זאת ! ומי 'ניצח' על פשע אכזרי זה? פעם נוספת ראש הליכוד, איש אכזר וחסר כל רחמנות, אריאל שרון, שבגד בבוחריו ובכל ערכיו!! ומתוך זה פרצה המלחמה הנוראית של עכשיו!

רוב החיילים, סדירניקים כמלואימניקים, רותחים מזעם לשמע עסקה העלולה לגרום שהקרבתם תהיה לשוא! ובצדק, שום אדם בעל יושר לא יוכל למחול על כך שמנצלים אותו ומסכנים אותו כדי לשחרר חלק מרוצחיו! חיילי צה"ל לחמו ולוחמים עדיין, וראו דמם של יותר מדי מבין חבריהם נשפך על אדמת הארץ של גוש קטיף, כדי שיוכלו להסכים ולמחול למי שיבצע עסקה נשפעת על חשבונם של מאות הרוגים ואלפי פצועים. לא בלב קל כתבתי דבריי אלה בשעות הקשות לעמנו, וברור לי שרבים יימצאו לראות בהם עוד שאיפה לביקורת גם על אנשים שאינם נטולים גם מעלות טובות, אך לא היא. כרב, דאגתי היחידה היא עתידו וטובתו של עמנו ומלא תקווה ששום שער לא ינעל בפני תיקון העבר.

ולגבי מצבנו, בסוף מה הפתרון? אחד ויחיד: להמשיך לרמוס בכל האכזריות האפשרית את חיות הטרף האלה, עד שהם יתחננו על נפשם – אם בכלל יש להם נפש -, וזהו דין תורה ממש.