הרב ארז אברהמוב, הוציא לאור ספר תורני עב כרס בנושא הלכתי כאשר כל הליך ההוצאה לאור שלו נעשה תוך כדי המלחמה, וההגהות נעשו במארב עם זבובים עליו.
"לאחרונה זכיתי להוציא לאור ספר תורני עב כרס בנושא הלכתי של 'העוסק במצווה פטור מן המצווה' , כאשר כל הליך ההוצאה לאור שלו נעשה תוך כדי המלחמה, וההגהות נעשו במארב עם זבובים עלי", מספר הרב אברהמוב בשיחה עם ערוץ 7.
לדבריו, "המלחמה תפסה אותי בתחילת התהליך הוצאה לאור של הספר. מדובר בספר מקיף ועב כרס של כמעט 900 עמודים שהגהות עליו צריכות להיעשות ברוגע, בראש נקי ובעין חדה, כל זה לא היה לי, הוקפצתי לגבול לבנון, מחלקת מארבים סמוך מנרה. ירי, הפגזות מעליך, נ"ט ורחפני נפץ היו בשפע, ,ומכל זה להגיע לפניות הדעת של עריכת ספר זה כרחוק מזרח ממערב, תרתי משמע.
גם שהצלחתי להתפנות לצורך עריכה, היה זה על חשבון שעות שינה. והתרחיש הכי הזוי היה לערוך כאשר היד השנייה מנופפת באוויר להרחיק זבובים שחדרו דרך רשת ההסוואה. כל זה לא משתווה לחוויות ההצלחה, שבתוך כל החושך יש נקודות של אור, לדעת שעם כל הקושי המנטאלי והפיזי הצלחתי לעשות משהו גדול ומשמעותי".
הרב ארז אברהמוב, בן 45, נשוי ואבא ל-7. בוגר ישיבת ההסדר קרני שומרון ומוסמך לרב עיר, עובד כמהנדס אלגוריתמים בתעשייה האווירית בתחום המל"טים, ואף המציא פטנט בתחום המל"טים.
הוא לוחם מילואים כבר מעל 120 ימים, למרות שהוא פטור הן מבחינת גיל והן מבחינת מספר ילדים. הספר האמור זהו הספר השלישי שלי שהוא מוציא לאור. במהלך הלחימה כתב גם יומן.
"יומן המכיל עובדות ומקרים לצד רגשות ופרשנויות, למשל איך הידע שלי בתחום טכנולוגי מסויים עזר לנו להסתתר מרחפנים. במהלך המארבים נשברו לי המשקפיים ממכה שקיבלתי בפנים, כמה ימים לאחר מכן ירדתי לקריית שמונה כדי לקנות זוג חדש וכשפגשתי את האזרחות והחיים הרגילים פגשתי פחד אמתי שכמוהו לא הרגשתי, ללכת מרצון למקום בו רוצים להרוג אותך. הדבר היחיד שגרם לי לנצח את הפחד היה הידיעה שחברים שלי והמדינה שלי זקוקים לי וכמחלקה יש לנו אחריות הדדית, וכך למרות שאני פטור ממילואים עליתי חזרה".
הרב אברהמוב משתף גם בזיכרון שמח. "בלילות הייתי עולה עם בובה שהבת הקטנה שלי נתנה לי, כי המחשבה שיש עוד משהו טוב ותמים בעולם הצליח להשקיט את סערת הנפש באותם ימים".
הרב אברהמוב מרחיב על הספר שחיבר: "כולם מכירים את העיקרון של העוסק במצווה פטור מן המצווה אבל את ההשלכות שלו בחיי היום יום אנשים פחות מכירים. לדוגמא, אדם כעת יחד עם אשתו מטפלים בילדים, ארוחת ערב ומקלחות, ופתאום רואה שעוד רגע ערבית, האם נחשב עוסק במצווה ולא יתפלל ערבית ורק אחר כך ישלים בלי מניין או שאומרים: תעזוב את האישה והילדים ותתפלל ערבית.
מי שעושה משמרת ארוכה בה הוא לא יכל להתפלל, האם אחר כך צריך להשלים? האם אימון צבאי או מלווה את אשתו ללידה נחשב עוסק במצווה? האם מי שעוסק במצווה לשם קבלת שכר כמו מוהל או משגיח כשרות, גם הוא נחשב עוסק במצווה? סוגיה זו וסוגיות אחרות ניסינו לברר בספר. הספר מברר בירור הלכתי דרך חז"ל, ראשונים, פסיקת הלכה ופוסקי ימינו, כל סוגיה זיקקנו את המסקנות ההלכתיות מה יוצא לנו מתוך הסוגיה, כך שגם אם לא הצליח לעקוב אחרי כל המהלך, יש לו מסקנות.
הספר גם עסק בסוגיות צדדיות כמו האם מי שעושה כושר, מטייל בארץ או ישן בין משמרת למשמרת, האם הוא נחשב עוסק במצווה? הספר קיבל הסכמות ובע"ה נזכה להפיץ אותו", סיכם הרב.